שאלה חשובה

יש לי בן בגיל ארבע. הוא כל הזמן רוצה להיות ראשון, ראשון להתקלח ראשון לצאת ראשון להיכנס למעלית וכו'. אם הוא מפסיד או לא צודק במשהו אז הוא ממציא תירוצים והופך הכל כדי שנחשוב שהוא כן צדק. אני כל הזמן אומרת לו שלא תמיד הוא צריך להיות ראשון, לפעמים הוא מנצח במשחק ולפעמים הוא מפסיד וזה לא נורא אבל מצד שני אני כן רוצה לחנך אותו למצוינות מהבחינה הזו שישאף למצוינות ולא לבינוניות.האם אני פועלת נכון?

שירה, בנך כנראה לקח את הרצון להצטיינות עד לקיצוניות. אז כנראה הוא מושפע מהמסרים בבית. זה קצת מבלבל שכשהוא 'מגזים' אומרים לו שלא צריך להיות ראשון. אז חשוב קודם כל לעשות סדר במסרים, לדעתי עדיף להגיד שיעשה תמיד את הכי טוב שהוא יכול, שיתאמץ הכי הרבה - וזאת ההצטינות. כי זה מסר שמחזיק לזמן ארוך ואפשר לעמוד בו. בו בזמן כשהוא נלחץ הייתי ממליצה לך דוקא לא לשכנע אותו שלא צריך להיות ראשון, אלא דוקא תנסי לשאול אותו קצת על מה שהוא מרגיש, באמת להתעניין, שיוכל להתחלק ברגשותיו. זה מרגיע. את יכולה לקרא עוד בנושא של דיאלוג כזה עם ילדים בספרי 'בגובה העיניים' בפרקים על להקשיב ולהבין ילדים, ודיאלוג לפתרון בעיות בהצלחה חלי