מצוקה של ילד בן 5

שלום, אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל, אנסה לעשות את זה קצר. בני עוד 10 ימים בן 5, עובר איזשהו משבר שאני לא יודעת איך ומה עושים כדי לעזור לו. אנחנו עברנו באוגוסט דירה וגם נולד לו אח באותו חודש, מתחילת השנה בגן לא טוב לו הוא מתנהג שם בהתאם הוא מרביץ, לא מקשיב, עושה דוקא, מנסה בכל הזדמנות לברוח, הוא כל בוקר מבקש ממני לא ללכת לגן, הוא מבקש ממני לחזור למקום מגורנו הקודם ולחברים הקודמים שלו. הגננת אומרת שהוא השתפר מבחינת המכות בגן ושיש לו חברים אבל ממנו אני לא מרגישה שיפור בהרגשה, הוא מתוסכל ומידי מס ימים מזכיר את המקום הקודם ובוכה (ממש בוכה) כי הוא רוצה לחזור לשם. הוא אומר לנו דברים כמו:כולם חושבים שאני מרביץ אז אני מרביץ, בעלי שאל אותו בהקשר לאיזה הצגה אם הוא חושב שהוא ילד טוב אז הוא ענה לו שהוא יודע שהוא ילד רע. אנחנו כל הזמן מדברים איתו ואומרים לו שהוא ילד טוב ושכמובן שאסור להרביץ. בבית הוא ילד טוב, הוא שובב אבל לא כמו מה שמתארת לי הגננת בגן, הוא אוהב ללמוד דברים חדשים, הוא מתנהג מאוד יפה לאחיו, עוזר לי מאוד בכל זבר שאני צריכה, הוא ממושמע. שלחו אותי מהגן לאבחון במרפאת ריפוי בעיסוק, הגננת טוענת שיש לו אולי בעיות במוטוריקה עדינה ובתחושתיות. מה שאני יודעת זה מה שאני רואה בבית ולא טוב לבן שלי כבר מתחילת השנה, חשבתי שיעבור לו ויתרגל כי ילד חברותי אבל זה לא עובר, מה אני יכולה לעשות בדרך הכי מהירה כדי לעזור לו. קשה לי מאוד מאוד אם הידיעה שלא טוב לבן שלי . תודה, אורין

אורין, אני מבינה את המצוקה שלך, וחושבת שבהחלט יש טעם לעשות משהו כנראה שבנך הסתבך במשבר שהוא לא מצליח לצאת ממנו בכוחות עצמו. הכעס והתסכול ורמים לו להמשיך להכות, הוא יודע שהוא מאכזב, וזה מוסיף למתח. אתם מנסים להבין אבל מתוסכלים גם כן. מעגל שלילי שקשה לצאת ממנו. אני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול נפשי אצל פסיכולוג ילדים, שיעזור לבנך להבין ולהפחית את הלחץ והמצוקה שבהם הוא נמצא וגם ידריך אתכם כיצד להגיב מולו ומול הגן. אל תהססי, המלצות לטיפול את יכולה לקבל בעילום שם בשרות הפסיכולוגי העירוני, או דרך קופת חולים או דרך חברים. בברכה, חלי