התנהגות ילדה בת 9

יש לנו שני ילדים: הבכורה בת 9 (כתה ג') והצעיר בן 6 (גן חובה). שניהם חכמים, נבונים, עצמאיים, חברותיים ונהדרים. אוהבים מאוד אחד את השני. עד לפני כמה חודשים - הסתדרו מעולה ביניהם, כמעט בלי ריבים, וגם אם היו - פתרו אותם בעצמם ובדרכים מקוריות. אגב, מאז שנולד אחיה - ביתי קיבלה אותו בצורה מדהימה, באהבה ובנדיבות יוצאי דופן. הוא מצידו אוהב אותה מאוד, מכבד את המרחב שלה, מתחשב בדעתה וכו'. אנחנו ההורים נותנים יחס שווה לשניהם, תוך התחשבות בגיל ובצרכים השונים שלהם. לדעתי, אם יש הבדל - בדרך כלל הוא "לטובת" הבת הגדולה - מטבע הדברים היא הולכת לישון יותר מאוחר, קונים לה דברים לבי"ס, יותר חוגים וכו'. לפני מספר חודשים - התחילה ביתי בסצנות קנאה: למה הוא מקבל, למה לו יש, למה לא אמרת לו, למה עלי כעסת, וכיו"ב.בימים האחרונים מלווה צעקות, קללות, שוברת חפצים, ולפעמים גם "פליק" לאחיה. אני משתדלת לא להיגרר - מבקשת ממנה להיכנס לחדר שלה ולצאת כשתירגע (לכל אחד חדר נפרד). אחרי 10 דקות -יוצאת כאילו לא קרה כלום. לפעמים מבקשת סליחה על שהתפרצה. אבל אחרי זמן מה - כל הסיפור חוזר על עצמו. מה עושים?? האם יכול להיות שכבר הגענו ל"גיל ההתבגרות"? אמא ואבא

לא נראה לי שהשינוי הדרמטי הוא תוצאת גיל ההתבגרות, זה בהחלט מוקדם מידי, ולא הכל קשור למאפיני הגיל הזה. נראה שמשהו קרה לה, אולי מציק לה והיא שופכת את מצוקתה על אחיה. יתכן והמצוקה קשורה אליו, ויתכן שלא. בכל אופן הייתי בודקת מה קורה איתה, אם משהו השתנה או מציק לה. חפשו כל דבר, גם דברים שלא נראים משמעותיים או מצדיקים התפרצויות כאלו מצידה. צריכה להיות סיבה. אתם יכולים לשתף אותי במה שחשבתם, ואמשיך לנסות להציע כיוון. בינתיים, המשיכו בכיוון שלכם, שמשלב נסיון להבין עם גבולות להתנהגויות לא מקובלות. חלי

ראשית, תודה על התשובה המהירה. חשבנו וניסינו למצוא סיבה לשינוי. אין שום דבר שונה או חדש בסביבה הביתית או המשפחתית. גם בבית הספר הכל רגיל - לימודית וחברתית. מבחינה חברתית מצבה אולי אפילו טוב מתמיד. הדבר היחיד שאולי קשור הוא העובדה שיומיים בשבוע היא הולכת לחוגים, בדרך כלל עם בעלי.חוגים שהיא בחרה, היא מאוד אוהבת ואפילו רוצה להגדיל את המינון שלהם. אני נשארת עם בני ומעבירים את אחר הצהריים ביחד בבית (לא עושים פעילות ייחודית או יוצאת דופן). בימים כאלה אני משתדלת מאוד שגם נמצא את הזמן להיות רק שתינו - אחרי החוג. בנוסף, אני מגיעה לחוג איתה (בלי האח) - בערך פעם בחודש. אולי היא מקנאה על זמן האיכות איתו? אם כן - מה עושים? גם לו מגיע - והיא לכאורה לא מפסידה באותו זמן, כי היא עם אבא, והיא גם מקבלת את הזמן שלה איתי רק מאוחר יותר. תודה