חרדת נטישה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים
כשלושה שבועות אחרי שבתי נולדה סבלתי מדכאון אחרי לידה והתינוקת עברה לגור אצל הסבא והסבתא ואני לא ראיתי אותה כחודשיים וחצי. גם אחרי שהדכאון עבר לא נתתי לה הרבה יחס וחום. עכשיו התינוקת בת שנה ושלושה חודשים ומגיל שנה מקבלת יחס והרבה חום. אבל עכשיו היא נצמדת אלי לכל מקום, בוכה שאני הולכת ורצה אחרי בכל הבית.והיא כל הזמן רוצה על הידיים (ונמצאת על הידיים). לא ראיתי את זה אצל תינוקות אחרים ואצלה זה נראה לי ממש מוגזם. זה נראה לי קשור לנטישה. מה אפשר לעשות?
יעל, ילדים רבים בוכים ונצמדים להורים, זו לא תופעה נדירה. יתכן שהחסך המוקדם, והמעברים שהתינוקת עברה מגבירים את חרדת הפרידה שלה. יתכן. מה שכמעט בטוח שהיא חשה, בלי מילים, את החרדה שלך ואולי גם את האשמה שפגעת בה בילדות המוקדמת. יתכן ומשהו בתגובות שלך מגביר את הבכי. יתכן ואת לא שמה לה גבול ברור מה מותר ועד מתי. ולכן היא עוד ועוד נצמדת. האם דברי מתאימים לך? התחילי לשים לה גבולות, למשל לא לקחת אותה כל הזמן על הידיים. אל תחששי שבכך את מקפחת אותה. אם תרגישי שאת צריכה סיוע, הדרכה מפסיכולוג התפתחותי יכולה מאוד לסייע במקרים כאלו. בהצלחה, חלי
יעל, ילדים רבים בוכים ונצמדים להורים, זו לא תופעה נדירה. יתכן שהחסך המוקדם, והמעברים שהתינוקת עברה מגבירים את חרדת הפרידה שלה. יתכן. מה שכמעט בטוח שהיא חשה, בלי מילים, את החרדה שלך ואולי גם את האשמה שפגעת בה בילדות המוקדמת. יתכן ומשהו בתגובות שלך מגביר את הבכי. יתכן ואת לא שמה לה גבול ברור מה מותר ועד מתי. ולכן היא עוד ועוד נצמדת. האם דברי מתאימים לך? התחילי לשים לה גבולות, למשל לא לקחת אותה כל הזמן על הידיים. אל תחששי שבכך את מקפחת אותה. אם תרגישי שאת צריכה סיוע, הדרכה מפסיכולוג התפתחותי יכולה מאוד לסייע במקרים כאלו. בהצלחה, חלי
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים
