רגרסיה

ההי בתי בת השלוש החלה להכות כשהיא כועסת להעיף חפצים בעבר היא הכתה את אחיה הקטן היום בן שנה והבנתי שקשה לה ויש קצת קינאה אך המכות הפכו קשות יותר ומסוכנות ואני לא מסכימה ואומרת שאסור היא סוחבת לו שערות היום היא כעסה על אביה שהכין סנביצ עם ממרח שהיא לא רצתה אז היא בעטה בו. וגם הוא הגיב בחומרה . יש סוג של רגרסיה היא נגמלה בעבר גם בלילה וגם ביום ועתה היא חזרה לטיטול בלילה וביום מהרגע שהיא יוצאת מהגן יש פיספוסים (לא ברור אם בורח לה בגןהיא חוזרת עם אותם בגדים אבל אדום לה). אני משתדלת פעם בשבוע להיות רק איתה בכיף כל ערב כשהוא נרדם אני או אביה איתה סיפור כיף ולישון. אבל משהו לא טוב ואני בדילמה איך לעזור והאם נכון היה להחזיר לה טיטול בלילה ץ בגן היא עם גדולים ממנה והיא פיקחית והחלה להיות חברותית ובבית היא החלה להיות תינוקית במודע. איפלו לעיתים כשאומרים לה לא על משהו פתאום פורח לה הפיפי. בשולחן האוכל היא החלה לעשות אכילה תינוקית כשקודם היא אכלה בצורה בוגרת. יש מצבים כפים של משחק ביחד ופתאום מלחמה היא מכה את אחיה. בקיצור יש רגרסיה ואני לא יודעת איך להגיב לה. האם זה נכון להגיד את גם קטנה וגם גדולה (או כשהיא רוצה פתאום שהאכיל אותה כמו תינוקת להענות לה?)

רוי, לי זה נשמע שבתך נאבקת על מקומה בבית מול האח הקטן. יתכן ודוקא עכשיו כשהוא בן שנה ומתחיל לזוז יותר 'ולהיות בן אדם' הוא יותר מאיים עליה. היא כועסת,וחרדה ולכן הרגרסיה בהתנהגות והרצון גם להיות תינוקת שיטפלו בה. אני חושבת שהתגובות שלכם צריכות להיות שילוב- מחד לשים לה גבולות ברורים של מה מותר ומה אסור, ומאידך להיות מאוד חמים ואמפטיים אליה. הכוונה- לתת לה להגיד שהיא כועסת, אפילו לכעוס על האח, לתת לה לפעמים להיות תינוקת. המשפט שלך של לפעמים גדולה ולפעמים קטנה הוא מצוין. אתם צריכים סבלנות כי היחסים בין האחים הם נושא שילווה שנים. אם לא תהייה רגיעה בהתנהגות שלה, אולי כדאי להתיעץ עם פסיכולוג התפתחותי שירד יותר לעומק הדברים בהצלחה, חלי