חוסר תקשרות עם ילדים בני אותו גיל

בני בן שבע עלה השנה לכיתה אלף. מאז ומתמיד הוא היה ילד מיוחד במינו לטוב ולרע. הוא ילד מאוד שמח ומצחיק בעל כושר משחק יוצא דופן, ילדותי מאוד לגילו ורגיש מאוד. כשאני מסתכלת עליו נראה שהוא חי בעולם משלו זה בולט במיוחד כאשר אני רואה אותו בסביבת ילדים בני גילו. בימיו הראשונים בבית הספר "הדביקו" לכל ילד חונך מכיתה ו' רוב הילדים הגדולים, בנים ובנות, רצו להיות החונכים שלו כי הוא באמת ילד חמוד ומתוק ומאוד מושך תשומת לב גם בצורתו החיצונית ובהתנהגותו. הוא הלך לבית הספר בשמחה והיה מוקף ואהוב בחבריו הגדולים. לאחר מספר שבועות המורות ביקשו מהחונכים/ות שימעטו בביקורים. מה שמפריע לי זה שמידי פעם כאשר אני מביאה אותו לבית הספר אני שמה לב שרוב הילדים משחקים זה עם זה בקבוצות, זוגות, שלושות וכו' והוא משחק עם עצמו מאושר ושמח עומד ושר מדקלם או סתם הולך ממקום למקום ולא יוצר קשר עם ילדים בני גילו, גם המורה שלה אישרה את חששותי. לטענתה הילדים בכיתה מאוד אוהבים אותו אבל הוא לא מעוניין ליצור איתם קשר גם כאשר הם מזמינים אותו לשחק איתם. התנהגות זו חוזרת על עצמה גם מחוץ לבית הספר והדבר מטריד אותי מאוד אודה לך אם תוכלי לתת לי קצה חוט.

מיכל, ההתנהגות של בנך כפי שהיא מתוארת אכן יכולה להיות מטרידה. אפשר לומר שהיא לא כמו רוב בני גילו (את יכולה לקרא בספר שלי 'תקשיבו לי רגע' פרקבנושא, וגם אתר שלי יש מאמר על התפתחות חברתית של ילדים) צריך לחשוב מה מקור ההתנהגות. האם הוא מגלה מצוקה כלשהי מבחינה חברתית, האם הוא מרגיש לא רצוי, מגלה מחסור? יתכן ומה שקורה מתאים לו. ובכל זאת זה לא שגרתי שאין לו לכאורה צרכים חברתיים. האם זה קורה רק בבית ספר? גם ביחסים החברתיים בבית ובמשפחה? אני הייתי קובעת פגישה עם יועצת בית הספר, שתעשה תצפית ותראה מה קורה איתו במהלך היום. זאת אינפורמציה חשובה. בהמשך היא תוכל לעזור לכם להבין מה קורה איתו. גם פסיכולוג בית ספר או פסיכולוג פרטי יכולים להיות כתובת טובה לעזרה. אני במקומך לא הייתי נכנסת ללחץ אבל גם לא לשאננות. שווה לבדוק ולהתיעץ. הוא צעיר ועדיין אפשר לעשות רבות לפי האבחנה (אפשר לשלב אותו בקבוצה טיפולית למשל לשיפור המיומנויות החברתיות) אשמח לשמוע ממך עוד חלי

הי חלי, קודם כל תודה על התשובה אשמח לקרוא את הספר שלך היכן ניתן לרכוש אותו. אכן קבעתי פגישה עם היועצת בעוד מספר ימים. קשה לי להצביע על הסיבה להתנהגותו, לא מדובר בילד ביישן או מופנם, נהפוך הוא, הוא ילד מאוד פתוח ומאוד חברותי לפעמים יותר מידי, אם הוא מרגיש לא רצוי אני לא מבינה למה, הילדים ממש אוהבים אותו, לפני מספר שבועות חגגנו לו יום הולדת בבית ומלבד 3 ילדים שלא יכלו לבוא הגיעו כל הילדים, גם המורה אמרה שהילדים ממש אוהבים אותו ומציעים לו להצטרף אליהם למשחק אבל הוא נמצא בעולם שלו ופשוט אוהב לשחק עם עצמו, לשיר, להציג וכו'. כשבא אליו חבר זה תלוי, יש ילדים שיש לו יותר כימיה איתם ואז הוא יותר זורם ומשתולל ויש ילדים שהוא פשוט מתנתק ואני צריכה להתערב ו"להציל את המצב" אבל עלי לציין שלמרות התנהגותו המשונה חברים מאוד אוהבים לבוא אליו. כשמתבוננים עליו מהצד נראה שקיים מחסום בינו לבין שאר הילדים בני גילו, מחסום שהוא יוצר לעצמו אולי מחוסר רצון להתמודד, מחשש כלשהו וגם מפאת עולמו הפנימי העשיר. בהפסקות הוא אמר לי שפעמים רבות הוא מחפש את החונכים בכתה ו' שמאוד מאוד אוהבים אותו. הרעיון של קבוצות טיפוליות נשמע לי מאוד מעניין, איפה ניתן לברר על אפשרות כזאת באיזור הצפון? אני מאד רוצה לעזור לו ומאוד מוטרדת מהבעיה. כמו כל אמא רוצה מאוד ילד מאושר ובריא בנפשו וחושבת שחברה היא אחד הדברים החשובים ביותר לילד.