בטחון של ילדים

יש לי ילדה בת 7 , מקסימה באופייה וביופיה, טובת לב ,מתחשבת, אהודה וחברותית מאוד. את כל כולי אני מעניקה לביתי , מצבי הכלכלי טוב ולכן מתאפשר לי לערוך לה מסיבות יום הולדת כפי שהיא רוצה , כך גם ברכישת ביגוד , בילויים ומשחקים ( אני מציינת זאת כיוון שיש לי תחושה שהדבר גורם לסוג של קינאה אצל חברותיה וחבריה ) הבעיה שאני עוקבת אחריה במשך שנים אחדות היא חוסר היכולת שלה להביא את עצמה בפני ילדים אחרים,ז"א היא מחקה את חברותיה וחבריה ברוב הדברים, כאשר ילד פוגע בה או מעליב אותה ( כדרכם של ילדים ) היא לא עונה ומשפילה את מבטה או לעיתים (רחוקות) בוכה. דוגמאות : 1.כאשר חברה שלה שנמצאת עימה בחוג משותף אומרת לה כי היא לא תגיע לחוג ביתי עושה הכל ע"מ שלא ללכת לחוגבאותו היום . 2. לאחר שביתי סיפרה לחברתה כי היא עושה יום הולדת במקדונלדס לפי בחירתה האחרונה אמרה לה שלא כדאי לה כי זה משמין בתגובה ביתי לא רצתה פתאום לעשות שם את יום ההולדת ( עד שהסברתי לה והיא התרצתה ) אך גרוע מכך היא לא ניסתה לעמוד על רצונה בפני חברתה 3. חברה מסויימת אומרת לביתי כי חולצה או מכנס שלה לא יפים אז היא לא עונה ולאחר מכן מסרבת ללבוש שוב את הבגד הרלוונטי חשוב לציין כי אני עושה רבות ע"מ לשפר את הביטחון העצמי של ביתי , כאשר אני יודעת על מקרה מסוים אני משוחחת עם הילדה וגורמת לה לומר את התשובה הנכונה ( מה את חושבת שהיית צריה לומר לה ) . הבית הוא בית חם ותומך כך גם המשפחה המורחבת אנא יעצי לי מה לעשות , האם מדובר בדבר שיעבור ? האם אני נוהגת נכון עם ביתי ?

שוש, אני בטוחה שאת נותנת לילדתך את כל החום והבטחון. התופעות שאת מתארת יכולות להיות מיוחסות לחוסר בטחון, או למעט בישנות ומופנות באופי. אני חושבת גם שיש לה צורך רב בקבלה חברתית. מאוד חשוב לה שיאהבו אותה, והיא מפחדת לעורר כעס או תוקפנות כלפיה. לכן היא מוותרת על דעותיה ורצונותיה בשביל החברות. מאוד יכול להיות שהקושי שלה יושב על היכולת שלה דווקא לכעוס ולהיות תוקפנית. האם היא ילדה שיודעת לכעוס? אולי דוקא בגלל שכולם סביבה אוהבים וחמים והגיוניים (הפתרונות ההגיוניים שאת נותנת לה) היא מתקשה לכעוס, ולעמוד על שלה. היא מתקשה למצוא את הפתרונות שלה. אני מאוד ממליצה לך לקרא את הפרק על חיזוק ביטחון עצמי בספר שלי 'תקשיבו לי רגע'. יש שם פרוט מה זה בטחון עצמי, ואיך אפשר לחזק אותו, לא רק דרך אהבה ותמיכה. גם הפרק על ביטוי כעסים יכול להיות רלוונטי. לא תמיד זה ברור באופן טבעי כמה חשוב לכעוס. אני לא חושבת שצריך לעשות התערבות טיפולית אלא אם הילדה מגלה מצוקה מהמצב, ואז כדאי להתייעץ ולעזור לה. אם זו רק התלבטות שלך, אז נסי להעזר בהדרכה שנתתי. אשמח לשמוע את דעתך על הכיוון שהצעתי