גירושים

אני אם ל- 3 ילדיםן 17,13,11 וגרושה מזה כשנה וחצי. לילדיי בני 17 ו-11 אין בעיה עם הגירושים אך לביתי בת ה- 13 יש בעיה היא עצבנית ולו פעם ראיתי שכתבה שעצוב לה, שבא לה להתאבד, המורה הודיעה לי שזו לא אותה ילדה, משהו עובר עליה, ביקשתי מבת דודה קרובה שתדבר איתה, והיא חזרה ואמרה שעצוב לה נורא שהתגרשנו. אודה לך על עצה מה עלי לעשות תודה

שיר, בתך בת ה- 13 בעיצומו של גיל ההתבגרות, שהוא גיל קשה בפני עצמו. יש הרבה שינויים, תחושות של חוסר בטחון וחוסר ערך. מתחים עם הגוף ועם בני הגיל. כניסה לחטיבה (אם הבנתי נכון את הגיל). הגירושין בגיל זה יכולים 'ליפול רע' במובן שהשינויים במשפחה מקשים עוד יותר על חיפוש העצמאות והיציבות בגיל הזה. אינני מכירה את בתך, יתכן ותמיד היתה רגישה, יתכן והיתה קשורה לאב מאוד, יתכן והשינוי במשפחה משפיע עליה יותר מאחרים, עובדה שזה מה שקורה. אל תיקחי את תחושות הלחץ והכאב שלה למקום של אשמה או חרדה שלך. אני מאמינה שהתגרשתם כי זו היתה הברירה הטובה ביותר בנסיבות (?). נסי לדבר איתה בצורה רגועה לשמוע מה היא מרגישה. רק הקשיבי ואל תנסי לענות, להסביר או להתנצל. נסי להציע לה לדבר עם מישהו מקצועי. אם היא תסכים אפשר לפנות לעזרה ליועצת בית ספר, לפסיכולוגית בית הספר או לגורם פרטי. היא צריכה מקום משלה לעבד את תחושות הכאב שלה כלפי הגירושין. זה יכול לעזור. אם את רוצה לקרא בעצמך על שיחות עם ילדים בנושא גירושין את יכולה לעיין בספרי 'תקשיבו לי רגע' יש שם פרק שלם בנושא. פרטים יש גם באתר שלי. האם מתאים לך מה שהצעתי? חלי

תודה על תשובתך המיידית מאד מתאים לי מה שהצעת ויותר אהבתי שהגעת לתחושות הבטן שלי, יזמתי פגישה עם יועצת ביה"ס, (טרם נפגשנו) ואני לכשעצמי מנסה לשמוע את ביתי ומנסה להרגיעה במה שאפשר, רק דבר חדש נוסף עלינו, במהלך השבת ששהתה אצל אביה נאמר לה כי חברתו מזה חודשיים עברה לגור אצלו, מה גם שבזמן הקרוב גם יוולד לה אח מחברתו, אינני יודעת אם זה נכון, הילדה בטראומה, יש אפשרות להגיע אלייך לפגישה אישית אציין עוד כי המעבר קבעה לדירתו הוא איום עבורה, היא מאד קשורה לאביה.