שקרים

שלום רב, יש לי ילד בן 7 (אמצעי בן אחים בני 9,3) מתחילת שנת הלימודים - כיתה ב' חל שינוי בהתנהגותו, הוא החל להיות עצבני מאוד, כל דבר שמישהו אומר הוא מתעצבן ואף מרביץ. העניין הוא שמאחרי חופשת ראש השנה הילד לא מספיק להעתיק מהלוח את כל מה שהוא צריך (המורה מודעת ואנו עושים בדיקת ראיה) ולא מסיים את שעורי הבית עד שאני מגיעה מהעבודה ואז אני שואלת למה, מה עשיתה באותו זמן - והוא פשוט לא עונה, אחרי ששוחחנו והוא הבטיח שישתדל הוא החל לשקר לי, פשוט, אני שואלת אם הספיק להעתיק ולעשות שיעורי בית הוא אומר לי "אמא הכל בסדר" אני סומכת עליו וממשיכה את היום. בערב כמו מידי ערב אני בודקת את התיקים ורואה שהוא לא הכין את שיעורי הבית ואז אני כועסת (למרות שאני מבטיחה לעצמי לא לכעוס). הוא פשוט משקר לי , אני לא יודעת אם אני לוחצת עליו יותר מידי או שאני צריכה לשלוח אותו ללא שיעורי הבית לבית הספר ואז המורה תעיר לו - אני זקוקה להדרכה תודה

יפה, בנך משקר לך , וזה מרגיז ומדאיג. אני בהחלט מבינה. לדעתי, הוא משקר כי זו הדרך שלו להתגונן בפני דרישות שהוא כנראה לא מסוגל לעמוד בהן. הוא לא מסוגל כרגע לעמוד בקצב ההעתקה מהלוח, ובקצב הכנת השיעורים. לכן הוא לא עושה את שניהם. בו בזמן הוא רוצה שתהיי מרוצה ממנו, ולכן הוא מספר לך שהוא כן עשה. הוא מנסה 'לספק את הסחורה' שאין לו כרגע- רוצה להיות תלמיד טוב וחרוץ, ולא יכול. מה קרה בדיוק בכניסה לכתה ב' אני לא יודעת- אולי היתה 'עליית מדרגה' בקושי הלימודי ולכן נהיה לו קשה? האם היתה החמרה בבעית הראיה? האם המורה השתנתה או השתנו הדרישות? משהו השתנה במצב החברתי שלו בכתה? בבית? התשובות חשובות כי כל אחד מהדברים הללו יכול להסביר את הנסיגה בהתנהגותו. הייתי מציעה לכם לברר, לבדוק כמובן את הראייה. ובינתיים- דברי עם המורה להוריד ממנו זמנית את הדרישות. זה לא אסון ואפילו נכון להגמיש את הדרישות כשמשתעוררת בעיה. שהמורה תדאג לעזור לו בענין ההעתקה מהלוח, שלא ירגיש נכשל ולחוץ כל כך. צריך לדעתי לוותר לו על חלק מההעתקה וגם על חלק מהשיעורים. זה חשוב כדי שהוא לא יפתח אנטי ללימודים שיפגע בו גם בהמשך. תסכמו שהוא יושב שעה על שיעורים בבית, וזה המון, ומה שהוא מספיק עם זה הוא בא לכתה. והמורה לא כועסת, להפך מעודדת. נראה לי, שהוא צריך מבוגר בסביבה כשהוא לומד, קשה לו לבד. לא צריך לעשות איתו את השיעורים, אבל להיות על יד, לדרבן, לעזור כשיש שאלה. זה ימנע חלק מההזדמנות שלו לשקר. חשוב מאוד שתהיי מתואמת עם המורה, לעבוד בצורה מתוכננת לטובת הילד. כך לא תלחצי עליו מידי בבית ,ולא תדאגי לגבי תגובות המורה בכתה. תקבעי איתה שתדברו כל שבוע, שתדעי מה קורה. שהיא תדע שאת מעורבת ואכפתית. עם הילד בבית- חשוב שתפסיקו את הכעס על השקרים. בכלל, דברו פחות על השקרים ויותר על מה הוא מרגיש. נסי לברר מה קשה לו, מה הוא חושב שיכול לעזור לו לעשות שיעורים, ילדים חכמים ועונים כששואלים אותם בלי כעס. תנסו לבנות תוכנית איך ומתי הוא יושב לשיעורים, ובשאר הזמן שיהיה חופשי. תרבי לחזק אותו על הצלחות ומאמצים שלו, ופחות תעבירי עליו ביקורת. כך יתחזק לו הבטחון העצמי, והוא ישקיע יותר. יפה, נכנסתם לפלונטר וזה לא נעים. מה שמעודד זה שהמשבר לא נמשך הרבה זמן וניתן לעצור אותו. המבוגרים (ההורים והמורה) צריכים להתעשת ראשונים, לפעול בהגיון. ואז ירד הלחץ מהילד, הוא לא יצטרך לשקר, ותמצאו פתרון לבעיה, מה שלא תהיה. בהצלחה, אשמח להתעדכן, ולעזור בהמשך. חלי