אחות קטנה

בני הבכור בן שנתים וחודש לפני כחודשיים נולדה לו אחות קטנה. אני מודעת לכך שזה לא פשוט עבורו, אך תגובותיו מאוד מדאיגות. הוא מנסה למשוך תשומת לב ע"י פעולות מסוכנות כגון ריצה לכביש, משחק בחשמל, דברים שהוא יודע שמסוכנים ואסורים. בנוסף, הוא לא מפסיק להכות את התינוקת בדיוק במקומות שאנו אוסרים עליו בכל הזדמנות בה הוא מתקרב אליה.הוא עושה שביתות רעב ולא מוכן לאכול כפי שהיה אוכל פעם, בנוסף התחילו התקפי בכי לא מוסברים ומדובר בילד שבעבר בקושי היה בוכה. אנו משתדלים להעניק לו המון תשומת לב, אך מוצאים עצמנו לא פעם כועסים באופן תכוף יותר וזה מתסכל אותנו ואת הילד, הוא מתעקש לעשות "דווקא" ואת ההפוך בדיוק ממה שאנו מבקשים. כיצד היית ממליצה לנהוג? נשמח לתשובתך.

דגנית, אני מבינה שהמצב עם בנך ממש מטריד, ואולי אפילו משבית את שמחת התינוקת החדשה. בנך כנראה עבר זעזוע לא קל ממעמד של בן יחיד למצב בו יש לו מתחרה בתוך ביתו. הוא עדיין לא מספיק מילולי כדי לבטא את תחושותיו במילים אז הוא מוציא אותן בהתנהגויות קשות. כיוון התגובה כלפיו הוא מסרים ברורים של משמעת, מה מותר ומה אסור, עם נסיון אדיר מצדכם לא לכעוס, אלא להיות תקיפים ועניניים כלפיו. אסור להכות את אחותו, לרוץ לכביש וכו. בו בזמן אפשר לעשות איתו הסכמים שידרבנו אותו להתאמץ, כמו למשל, שאם יאכל כמו שצריך, יקבל משהו שהוא אוהב. לאו דווקא מתנה אלא משהו של זמן אתכם, או כל מה שאתם יודעים ששווה בעיניו. אגב, האם בגן הוא בסדר, הקושי רק בבית או גם שם, זו אינפורמציה חשובה לזהותאת חומרת הבעיה וכיוון ההתמודדות. אין קיצורי דרך, ייקח לו זמן להתרגל. כנראה שהוא ילד רגיש מאוד, ואולי קולט ברמה מסוימת את המצוקה שלכם (כעס, אשמה) שמגבירים את הלחץ שלו. נסו את הדרך שהצעתי, וראו אם חל שיפור. אם מצבו ממשיך להיות כה סוער, אחרי עוד חודש למשל, הייתי ממליצה לפנות לפסיכולוג התפתחותי, או למרפאות להתפתחות הילד של קופת חולים, ולהתייעץ באופן יותר מדויק ואישי. אולי יהיה צורך בהתערבות חיצונית. אך אל תדאגי, מדובר בהתערבות קצרה בדרך כלל, שעוזרת מאוד. בהצלחה, אני כאן אם יש צורך בעזרה נוספת, חג שמח, חלי

תודה רבה על תגובתך, בהחלט ננסה את הצעתך. לגבי האינפורמציה שביקשת. השנה בני החל ללכת לגן המכיל 29 ילד, שעד עכשיו הוא בקר במשפחתון של 5 ילדים. ניתן לומר שהוא טרם הסתגל לגן, הוא בוכה בכל בוקר כשאני עוזבת אותו, אני לא לוקחת איתי את התינוקת כדי להיות פנויה רק לו, אך בכל זאת זה קשה לו, ואציין כי מדובר בילד שמעולם לא הייתה לו קשה הפרידה מאיתנו, הוא מאוד חברותי ולא סבל מחרדת נטישה או פחד מזרים. בגן אומרים שהוא בוכה לסירוגין במהלך היום, נעמד בדלת ומבקש אותי ואינו מסכים לאכול לבד, אלא רק שמישהו יאכיל אותו. אודה על התייחסותך.