אב לא דובר את שפת האם - איזו שפה ידבר התינוק?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים

22/11/2007 | 00:09 | מאת: רוזאן

שלום רב, אני מקווה שזה הפורום הנכון. נולדתי בארץ, והשפות בהן אני עושה שימוש הן עברית (בחיי היום יום) ואנגלית (בעיקר בעבודה). בן זוגי קתולי יליד איטליה. התקשורת בינינו מבוססת אך ורק על אנגלית (האנגלית שלו לעיתים "רצוצה"). לכשנעבור לאיטליה, אלמד את השפה, אולם הלידה וגידול הילד בשלוש או ארבע שנותיו הראשונות יתרחשו בארץ. אני מעוניינת שילדינו ידברו עברית רהוטה.אין לי התנגדות שבן זוגי יילמד אותם איטלקית. אולם מה שייקלט כאמור זו התקשורת האנגלית בין אבא לאמא....מה עושים ואיך? עברית? אנגלית? איטלקית? תודה, רוזאן

22/11/2007 | 09:13 | מאת: חלי ברק-שטיין

רוזאן, יש הרבה חומר באינטרנט על ילדים דו- שפתיים. כדאי לך לעיין. לדעתי, חשוב שתדברי עם ילדך (נולד? יוולד?) בשפת אמך, עברית. כי היא השפה הטבעית לך, וכך אמא צריכה לפגוש את ילדה, בשפת אמה הקרובה לליבה. בו בזמן זה בסדר שהתינוק ייחשף בהדרגה גם לאנגלית, כשפה של אבא ואמא ברקע. לאט לאט הוא אמור לרכוש את שתי השפות ולעשות אבחנה בין הדיבור איתך ועם אבא ואיתך ביחד. אבל זה בשנה השניה. עד שתעברו לאיטליה ותצטרף שפה נוספת הוא כבר אמור להיות יציב בשליטה בעברית וגם באנגלית. כל זאת בתנאי שלא תהיה לו/לה שום בעיה שפתית שתקשה על שליטה בשתי השפות. לא ברור לי אם זו שאלה היפוטטית לתינוק עתידי או כבר קיים, אבל זה הכיוון לדעתי. בהצלחה, חלי

22/11/2007 | 10:53 | מאת: טל

חלי, היזהרי בהצעותיך. 1. את מציעה לגדל ילד במצב שבו הילד לא מבין מה אמא ואבא אומרים? זה נשמע נורא וזו הצעה מטופשת בעליל !!! זה גובל בחוסר כבוד מוחלט כלפי הילד. 2. אם ההורים יחכו ללמד את הילד איטלקית כשהוא בגיל 5-6, הם כמעט איחרו את המומנטום. המוח מוכן לקליטת שפות רבות עד גיל 7-8. אסור לחכות עד שיגיע לאיטליה, ויפה שעה אחת קודם !!! טל

22/11/2007 | 22:54 | מאת: קרני

"שפה של אמא ואבא"? מה זה פה, את מציעה נידוי חברתי בתוך המשפחה? אני בהלם

23/11/2007 | 16:00 | מאת: דפנה

בעניין זה שההורים ידברו שפה שהילד לא מבין

23/11/2007 | 16:00 | מאת: דפנה

בעניין זה שההורים ידברו שפה שהילד לא מבין

23/11/2007 | 16:00 | מאת: דפנה

בעניין זה שההורים ידברו שפה שהילד לא מבין

22/11/2007 | 10:48 | מאת: טל

שלום טל, יש לי ניסיון אישי בעניין ואני גם בעלת מקצוע (מורה). הרי לך תשובה : 1. הילד בגן? הוא ילמד עברית בגן. 2. את ובעלך דוברי אנגלית בבית? הילד ידבר אנגלית. עד כה, הכל מתנהל בצורה טובה ובלי בעיה. מתי צפויות בעיות? כאשר את פונה אל הילד בעברית (כי את "רוצה שהוא ידבר עברית רהוטה"), פונה לבעלך באנגלית ובעלך פונה אל הילד באיטלקית (כי תעברו בעתיד לאיטליה). לא טוב. במקום שהילד ילמד כל שפה בצורה איכותית, יהיה לו בלבול שפות ואף שפה לא תהיה טובה עד הסוף וחבל מאוד. הפתרון לא פשוט כי אני מבינה שבעלך לא דובר עברית וזה מסבך את העניין. לא פשוט אבל אפשרי. לדעתי חשוב מאוד מאוד מאוד (ואין לך מושג כמה) שהילד ילמד איטלקית אם אתם מתכוונים לעבור לאיטליה. ואז- אם האבא מדבר איטלקית עם הילד, הוא ידע טוב מאוד איטלקית (שפת אב), מה שימנע מהילד קשיים רבים מאוד (חברתיים+בית ספריים) בעתיד! חשוב מאוד! נסכם: 1. בגן- הילד ילמד עברית. יקירתי, אם בסוף שנות הגן תעברו לאיטליה, לא רק שלא תהיה לו "עברית רהוטה", אלא הוא לא ישתמש בה בכלל. אם תדברי איתו באיטליה עברית, הוא ידע עברית ברמה שבה תדברו ותו לא !!! 2. האב יפנה לילד אך ורק באיטלקית כי זו הדרך ללמוד שפה באופן הקל והטיבעי !!! 3. לא ברור לי- באיזו שפה את מדברת עם הילד? אם את פונה אליו בעברית, אז הוא לגמרי מחוץ לתמונה כשאת ובעלך מדברים באנגלית. הוא ילמד מכם המון צלילים אבל כל עוד אתם לא פונים אליו (!) באנגלית, יהיה זה אוסף צלילים לא ברור עבורו. לדעתי את צריכה לדבר אנגלית גם עם הילד, וכך להכניס אותו לשיחה המשפחתית. אחרת, הוא יגדל באווירה של תקשורת סודית בין ההורים. תראי, ילד יכול לקלוט כמה שפות במקביל בגיל צעיר. זה יהיה תהליך איכותי אך ורק אם כל הורה יהיה עקבי בשפה אחת בלבד שבה הוא משתמש. אם האב ידבר עם הילד אנגלית ואיטלקית ביחד- צפו בעיה. אגב, הוא צריך ללמוד איטלקית גם כדי שיוכל לתקשר עם משפחתו באיטליה, אחרת, זה מאוד לא נחמד עבור הילד. וטיפ בשבילך- אם בעוד כמה שנים אתם עוברים לאיטליה, לא ברור לי למה את לא יושבת כבר עכשיו יום יום ללמוד איטלקית. זה לוקח כמה שנים להגיע לרמת שפה סבירה ועוד כמה שנים לרמת שפה גבוהה. כל יום שחולף בלי לימוד- חבל ! ותאמיני לי שבאיטליה תוכלי לנגב את הטוסיק עם האנגלית שלך. זה המצב. מקווה שעזרתי ותזכרי- עקביות זה שם המשחק !!! בבקשה

22/11/2007 | 22:33 | מאת: רוזאן

הי טל, ותודה!!!! העצות שלך מצאו חן בעיניי מאוד, מעבר לחוכמה שבהן הן גם מאוד מעשיות! האמת היא שאכן שאלתי את עצמי האם זה נכון להמתין עד גיל 5 או 6 עם לימוד השפה האיטלקית שהרי על הילד ללכת לביה"ס שם...... ברשותך, עוד שאלת-הבהרה אחת: כתבת לי 1. "בגן- הילד ילמד עברית... אם תדברי איתו באיטליה עברית, הוא ידע עברית ברמה שבה תדברו ותו לא !!! 2. האב יפנה לילד אך ורק באיטלקית כי זו הדרך ללמוד שפה באופן הקל והטיבעי !!! 3. לא ברור לי- באיזו שפה את מדברת עם הילד? אם את פונה אליו בעברית, אז הוא לגמרי מחוץ לתמונה כשאת ובעלך מדברים באנגלית. הוא ילמד מכם המון צלילים אבל כל עוד אתם לא פונים אליו (!) באנגלית, יהיה זה אוסף צלילים לא ברור עבורו. לדעתי את צריכה לדבר אנגלית גם עם הילד, וכך להכניס אותו לשיחה המשפחתית. אחרת, הוא יגדל באווירה של תקשורת סודית בין ההורים" נקודה מספר שלוש היא בעייתית בעיניי: כפי שדמיינתי את הדברים, חשבתי שהתקשורת שלי עם הילד תהיה אך ורק בעברית אבל יש צדק בדברייך - הוא לא יבין את ההורים, תהיה "תקשורת סודית" וחשוב מכך - הוא לא יוכל "לחקות" את המילים שהוא שומע מהדיאלוגים בינינו. ז"א הוא יחקה אותו אבל לא בין את המשמעות.... [:-( ] כך שכל ההתפתחות הנורמלית של השפה מוטלת כאן בספק....אני יודעת שבבתי ספר באיטליה מלמדים גם את השפה האנגלית , אבל לא באותה רמה כמו בארץ. לכן נראה לי נכון-כפי שהצעת, להתרכז בעברית (אני מול הילד) ואיטלקית (בעלי מול הילד). אולם עדיין נשאר נושא ה"תקשורת הסודית" כמשהו לא פתור....את נשמעת לי אשת מקצוע עם המון נסיון. אודה לך מאוד אם תוכלי להדריך אותי בנקודה הזו. המון תודה מקרב לב, רוזאן.

24/11/2007 | 21:35 | מאת: פנינה

שלום, אני בהכשרתי מורה לאנגלית ובלימודיי נתקלתי לא אחת בסוגייה זו. ממאמרים ומחקרים שקראתי (ואני לא מומחית!! כדאי לבדוק והתעניין) ידוע לי שכל עוד האם דוברת עם הילד/ה בשפה כלשהיא והאב מדבר בשפת האם שלו הילד/ה יקלוט את שתי השפות והעניין יפחית את הבילבול ואת העיכוב בהתפחתות השפה.ברור שהעניין קשה להתמדה, אבל זוהי המציאות. הילד יודע שאמא דוברת שפה אחת והאב שפה שנייה ומהר מאוד מתרגל למציאות הזו. לעומת זאת, חברתי דוברת שפת אם אנגלית וגם העברית שלה ברמה גבוהה מאוד והיא משלבת בין שתי השפות והילד מברבר בעברית ובאנגלית. אבל ישנם ילדים שהעניין משבש להם מאוד את היכולת השפתית. אני לא מאמינה שכוונתה של חלי היא לדרבן שני מחנות שונים בבית. על מה ההתרגזות? ולמה לקרוא לעצה "טיפשית"? יש מילים קצת יותר נאותות, בעיקר אחרי שאתן בעצמכן נעזרות בפורום!

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים