גמילה ממוצץ

ערב טוב חלי! אביגיל שלנו אוטוטו בת 3 ובעוד כחודש וחצי יוולד תינוק חדש במשפחתנו.לכבוד העניין התחלנו מבעוד מועד לגמול אותה מהקבוק של הבוקר ולפני השינה ובחודשיים האחרונים גם מחיתול (כרגע היא מספספת בעיקר בלילה ואפילו לא מרגישה.. אבל גם כאן יש "עליות וירידות" והכיוון הכללי מראה שלאט לאט היא מפנימה ומפתחת מודעות לפספוסים). הפרוייקט הבא הוא המוצץ. לאחרונה ביקרנו כהרגלנו אצל רופאת השיניים ששוחחה עימה על עניין המוצץ וכמה חשוב להיפטר ממנו, בין השאר בגלל שינוי שהוא גורם למבנה הפה (וכמובן שבקרוב יוולד אח קטן והיא הבוגרת וכו' וכו' וכו'). רכבנו על הגל ושוחחנו עימה רבות בעניין עד שבוקר אחד היא ביקשה לזרוק את כל המוצצים לפח.(חשוב לי לציין שהיא לוקחת מוצץ בעיקר כשהיא עייפה או בשינה) למזלי, שמרתי כמה בצד והיא אכן ביקשה לחזור אליהם בשמך היום (למרות שאמרתי בגן שהיא החליטה לזרוק אותם המטפלת/גננת נתנה לה מוצץ בזמן לקראת השינה) לא כעסתי עליהן כי הרגשתי שהיא לא מוכנה במאת האחוזים ואולי עשתה זאת רק לרצות אותנו. אני מדי פעם שואלת אם היא מרגישה בוגרת מספיק כדי להיפטר מהם והיא עונה שעדיין לא. אני לא לוחצת, רק משוחחת איתה רבות על הנושא. מאוד הייתי רוצה לגמול אותה מהמוצץ עוד לפני לידת האח החדש, אך אני חוששת להעמיס עליה יותר מידי שינויים. עד איזה גיל העובדה שילד לוקח מוצץ נחשב "נורמאלי"? איך אפשר לקדם את העניין? תודה רבה על התייחסותך פנינה

פנינה, אני חושבת שתהליך הגמילה מהמוצץ יכול להמשך מספר שבועות, בלי לחץ. את קולטת היטב שאסור להעמיס על הילדה יותר מידי ציפיות, דוקא לפני הולדת האח. שלא תתחיל להרגיש שלהיות גדול זה לא כיף, ותעשה רגרסיה להיות קטנה. כמו התינוק שיוולד. ילדים שאומרים להם יותר מידי להיות גדולים לפעמים מגיבים לכך בתגובה הפוכה. בתך נשמעת ילדה נבונה ורגישה, עם התפתחות תקינה. הקשיבי לפידבקים שלה, ולכי לפי הקצב שלה. זו המלצתי, אשמח לשמוע איך מתקדם, ושיהיה הכל טוב עם הלידה חלי

תודה:)