קבלת סמכות ושינוי התנהגות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים

20/09/2008 | 11:15 | מאת: אמא של טרזנית

אז אני אחלק את ההודעה שלי לשניים: 1. הילדה שלי הפכה להיות מאוד קשה, כל דבר היא עושה דוקא, מחכה שאני אסובב את הגב, ועושה בידיוק את מה שלא הרשיתי לה לפני שניה, מתנהגת פשוט נורא ואיום. כשאני שואלת אותה למה היא מתנהגת ככה, היא אומרת שהיא לא יודעת. אני ממש עובדת עצות, העונשים ממש לא עוזרים, גם שיחות (שזו דרך יותר מקובלת עלי, ממש לא מועילות, היא מבטיחה להתנהג יפה ואחרי שניה שוכחת). בפעם הקודמת שזה קרה, השיחות, תשומת הלב והחיבוקים עשו את שלהם, והיא חזרה להתנהג כרגיל, הפעם זה לא הולך לי. 2. גם בכיתה יש בעיות עם התנהגות, המורה סוף סוף התקשרה אלי, וסיפרה שהיא מפריעה מאוד בכיתה, היא חוזרת אחרי המורה על דברים בלעג וחוצפה, היא לא מקשיבה ואח"כ שואלת שאלות על החומר הנלמד כי לא הקשיבה. היא רמזה על בעיה של קשב וריכוז, וזה נורא מדאיג אותי, יש לנו במשפחה ילד עם בעיות קשב וריכוז, וכשאני מסתכלת עליהם אני יכולה לדעת בודאות שהיא רחוקה מההתנהגות שלו (חוסר שקט, תנועות לא רצוניות וכד'), אבל מצד שני אני גם רואה שקשה לה לשבת ולהכין שיעורים בריכוז, היא זזה המון, מסתובבת בכיסא ומפנה תשומת לב להמון דברים אחרים. מבחינת הלימודים אני דוקא לא רואה בעיות, היא ממש טובה בחשבון, וגם בעיברית, היא מתעניינת, היא מנסה לכתוב, אמנם לא ממש זוכרת את האותיות, אבל רואים התקדמות, אתמול היא זרקה לי משהו כמו "אוף זה נורא קשה להיות בוגרת, הלואי והייתי שוב קטנה", כששאלתי אותה אם היא היתה רוצה לותר על בה"ס ולחזור לגן, היא אמרה שממש לא, וכיף לה ללמוד לקרוא. אני יודעת שהיו לה בעיות חברתיות, קצת יותר קשה לה עם בנות בגיל הזה, כי היא טרזנית, ובנות כבר לא ממש בקטע של טיפוס על עצים, ובנים הרי זה איחס. אז היא לא ממש מוצאת את עצמה בהפסקות, ורצה לחפש את החברות שלה מהכיתות הגבוהות. לפי הסיפורים שלה בזמן האחרון יש לה קצת יותר חברים/ות, והם אומרים לה שהיא "חמודה" כי היא קטנה (נמוכה). אני יודעת מסיפורים של הורים אחרים, שילדיהם למדו/לומדים עם אותה מורה, שהיא לא הכי סימפטית, היא כועסת המון וצועקת. ואולי זה גם חלק מהבעיה, כי הגננת שהיתה לה שנהשעברה היתה פשוט מדהימה ושי מאוד אהבה אותה וכיבדה אותה. אנא עצתכם, כיצד עלי לנהוג, אני ממש חוששת להפסיד את הרכבת, אני צפויה ללדת כל יום, ואני חוששת שלא יהיה לי זמן/כוחות להתעסק עם הבעיות של הגדולה, ואני אעשה לה נזקים שיהיה לי קשה לתקן אח"כ. שבת שלום

21/09/2008 | 21:51 | מאת: שושי

ממליצה לך בחום לקרא את הספר של פייבר ומייזליש "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו". אם לא יועיל (והוא יועיל) בוודאי לא יזיק. אני אישית קראתי אותו בזמן הנקה של התינוק שלי. בהצלחה

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים