ילד משגע-תרתי משמע

בני בן השלוש וחצי ילד מקסים ופעלתן. חייכן,חברותי וחם. בגן הוא מתנהג למופת!!! פועל ע"פ חוקי הגן ומשולב יפה חברתית. אך בבית המצב שונה:מהרגע שהוא מגיע הביתה בצהריים הוא מתחיל עם סדרת המרידות שלו. זה מתבטא בפיזור אטבי כביסה בסלון וממשיך בנגיעות ולחיצות במסך המחשב, קשקוש על קירות הבית והרצפה ופיזור חפצים שהוא נתקל בהם בדרכו. לפעמים הוא עובר ליד שולחן עם ספר פתוח, לוקח עט ומקשקש על הספר. הוא מציק לאחותו הגדולה- מכה אותה ומושך לה בשיערות(בת 6). הכל קורה ללא סיבה ניראת לעין- סתם כי בא לו. אנחנו חוזרים ואומרים ללא הרף מה מותר ומה אסור בבית והוא פשוט לא מתייחס לדברינו.אנו מיואשים וכועסים. כשאנו כועסים עליו הוא אומר שהוא הכי קטן במשפחה והוא לא מבין!!! כשאחד מאיתנו כועס עליו הוא ניגש לבין הזוג ו"מתחנף" אליו. הוא מורד,אנו לא סמכות בעיניו וזה מתסכל מאוד. זה מעכיר את האווירה בבית. מה לעשות? כיצד לפנות אליו? איך לגרום לו להקשיב לדברינו. HELP !!!

קרן, אני משערת שמה שקורה בבית הוא שילוב של צורך שלו להתפרק אחרי המשמעת בגן, קליטה שלו שאתכם זה מצליח, וקושי מסוים שלכם לשים לו גבולות. אתם חווים אותו חזק, מורד, ומרגישים ממש חסרי אונים מולו. הוא מתחזק מכך, וממשיך בהתנהגויות הלא מקובלות שלו. אני ממליצה לכם בחום לקחת עזרה של יעוץ חיצוני, הדרכה של פסיכולוג חינוכי או התפתחותי שידריך אתכם איך לעבוד איתו בנושא המשמעת. קל להגיד, שצריך להיות ברורים בדרישות, לתת סנקציות, לא להכנע להתחנפויות, להיות מאוחדים ולא לתת לו לפצל ביניכם. כדי ליישם צריך בדרך כלל הדרכה. את יכולה גם לקרא בינתיים פרק בנושא בספרי 'בגובה העיניים' או 'תקשיבו לי רגע'. יש חלק באתר שלי. תוכלי לקבל עוד הבנות ועצות. בהצלחה חלי