כיצד עלי לנהוג?

בוקר טוב חלי, בני כבן 3. לפני כחודשיים סוף סוף הצלחתי לגמול אותו מטיטולים. בתחילה נתקלתי בקשיים עקב המעבר לדירה חדשה, ניסתי, כשלא הלך הרפתי (בהמלצת רופאת הילדים) ושוב חזרתי ואז הצלחתי לגמול אותו במשך היום כמעט לחלוטין. לפני כשלושה שבועות בני חלה בשיעול חזק מאוד וכמעט ללא הפסקה (היה אפילו חשד לדלקת ריאות) ועקב השיעול הכרוני לא פעם הוא פיספס פיפי ועשה על עצמו. אח"כ הוא קיבל תרופה מכייחת שגרמה לו לשילשולים ופעמיים הוא עשה את צרכיו על עצמו. למרות שהסברתי לו שזה לא נורא שזה יכול לקרות ונתתי לו דוגמאות שאפילו לאימא כשהיא מאוד מאוד חולה זה יכול לקרות (לא רציתי להלחיץ אותו ולהוריד לו את הביטחון העצמי ביכולת שלו לשלוט בצרכיו). אחרי שבוע ימים של המחלה, הוא חזר לגן ושם התחילה הבעיה. פיפי הוא היה הולך לבד לשירותים ועושה (עשרות פעמים ביום). אבל לשבת על האסלה ולעשות קקי הוא פשוט סירב והרגשתי שהוא מתאפק הוא הגיע למצב שהוא לא היה יוצא שלושה ימים. כל השיכנועים שלי להושיב אותו אפילו על הסיר ולא על האסלה - עלו בתוהו. בסוף מצאתי את הדרך. פשוט עמדתי לידו והחזקתי לו יד וכך הוא הרגיש בטוח ועשה. (כמובן שקדמו לזה הרבה משחקים "אימא הולכת לשירותים כי אני צריכה....") והוא בשביל להקדים אותי הוא רץ ואומר "אימא עכשו אני צריך". פתרנו בעיה אחת. ו"זכינו" בעיה שניה. מיזה כמה ימים הוא מפספס כל הזמן כמו בימים הראשונים של הגמילה. אין לי זמן אפילו להזכיר לו ואני רואה ששוב מכנסיו רטובים (עלי לציין שהוא מתחיל לעשות על עצמו ואז אנחנו ניגשים לשירותים והוא ממשיך שם לעשות) וכך חוזר חלילה. אתמול רק במשך הבוקר החלפתי לו 6 זוגות מכנסיים ןתחתונים. אני די מנסה לשמור על איפוק ולא להעיר הערות מיותרות, אבל מצד שני אני לא רוצה לתת לו ליגטמציה שזה בסדר. אני כן מזכירה לו שעושים את הצרכים בשירותים. הוא יודע וכל הזמן אומר "נכון אימא שעושים פיפי וקקי בשירותים ואל בטיטולים רק תינוקות עושים בטיטולים אני כבר גדול?". אני ממשיכה להתנהג איתו כרגיל למרות שבתוך תוכי זה קצת מכעיס אותי. אודה לך אם תוכלי לייעץ לי כיצד עלי לנהוג עימו. להודות באמת אותי זה קצת מלחיץ, במיוחד כאשר אני שומעת שיש ילדים שנגמלים תוך שבוע ימים. מדוע לדעתך הוא חזר לפספס? האם זה "נורמלי" בהתחשב בזה שהוא חלה? מה עלי לעשות???? בברכה דניאלה

דניאלה, את נשמעת אמא מאוד רגישה, חושבת הרבה ונותנת לילד הרבה תשומת לב. את רואה שזה גם עוזר והשיטות שלך משפרות את המצב יש ילדים שנגמלים מהר, ויש ילדים שקשה להם יותר. בנך גם הסתבך עם המחלה וזה בהחלט תורם לקושי שלו לסיים את הגמילה. הייתי ממשיכה לגלות סבלנות, חוזרת לרופאת ילדים שכבר עזרה לך פעם, ומבקשת שוב הדרכה, ולאט לאט ובתקווה שהוא יחזור להיות בריא, הוא יסיים את תהליך הגמילה. בהצלחה חלי