תגובת ילד לגירושי הורים

אני ובעלי נמצאים בהליכי גירושין ומתגוררים בנפרד. ילדי בן ה-12 מאוד כועס עלי מכיוון שהצעד בא ממני ולוחץ עלי להתחרט. הוא מרבה להתפרץ, להעליב ולזלזל במעשיי. כמו כן הוא מפנה כלפיי פרצוף עצוב גם אם צחק עם אחיו לפני רגע. כל השיחות שניסיתי לנהל עימו נכשלו מכיוון שהוא פוטר אותי בהתבטאות מזלזלת או כועסת ואומר שכולם סובלים בגללי. הוא עלה מאוד במשקל לאחרונה ונמנע מהלפגש עם חבריו.אני מאוד חוששת. איך עלי לנהוג עימו והאם התנהגותו צריכה להדליק אור אדום.

ס, . בנך כועס, וזה זכותו, את עשית את הבחירה שלך, וזו זכותך. ועם הנתונים הללו אתם צריכים להסתדר. אם את מרגישה שאת יכולה להיות רגועה ולהגיב בהבנה ואמפטיה לתגובות שלו, אז תני לזמן לעשות את שלו, ובכל זאת אני חושבת שזה בדיוק מסוג המצבים שכדאי להעזר ביעוץ. מישהו מקצועי ונייטרלי, שינסה לשפר את התקשורת ביניכם. זה יכול מאוד לעזור את יכולה לקרא עוד על תחושות ילדים סביב גירושין בפרק בנושא בספרי 'תקשיבו לי רגע'. בהצלחה חלי