זהות מינית לילד בן 5

שלום, בני בן 5, אח לבת 9 ולתינוק חדש, מתחבר כמעט רק עם בנות ואוהב משחקים וסרטים של בנות. עד עכשיו לא התייחסתי לכך כי הנחתי שזה קשור לאחותו הגדולה שאחריה הוא כרוך, אבל לאחרונה התחיל להתעורר בי חשש מכיון ששמעתי אותו אומר שהוא היה רוצה להיות בת, ובמשחק ברטצ'יות הוא גם הלביש בובת בן בבגדים של בנות וחששתי שאולי כך הוא מביע את הרצון הזה.גם כשאחותו הגדולה מתאפרת הוא גם מנסה עליו קצת מהאיפור ומבקש שישימו לו בושם. בעקרון הוא ילד די עדין ו"חנון", אבל חשוב לציין שהוא משחק גם עם חרבות ואבירים ורוצה ללכת לחוג ג'ודו כך שמצד אחד רואים אצלו את הפאן הגברי, אבל מצד שני אין לו כמעט חברים בנים והצבעים האהובים עליו הם ורוד וסגול. האם בגיל כזה הסימנים הללו יכולים להעיד על נטיה הומוסקסואלית או שמדובר רק בילד עם צד נשי חזק יותר? האם לנסות לחבר אותו יותר עם בנים או לדאוג שבעלי ישהה איתו יותר ויחזק אצלו את דמות האב? (הבעל עובד בהיי טק ולא נמצא הרבה עם הילדים במשך השבוע). מה לעשות? אנחנו בחברה דתית ואנשים כבר בגיל הזה תוהים על ההתחברות שלו לבנות - כל הבנות בגן חברות שלו ואוהבות אותו מאד, וכששואלים אותו אם יש לו חברים בנים הוא אומר שהבנים מתפרעים ומשתוללים ורק הוא והבנות מתנהגים יפה. אודה על חוות דעתך, נגה

אני גרה בישוב דתי, ואני יכולה לשתף אותך בניסיון שלי כעובדת מתנ"ס לשעבר. היה מקרה של ילדה שהיתה כמו בן - עד כדי כך שהיא כבר שמה כיפה על הראש. קיבלו את זה בהומור קליל ותוך מספר שנים זה התאזן והיא הורידה את זה. אפשר אולי להגיד שהיא קצת "טומבוי" אבל זה הכל. אני בעצמי ביליתי הרבה עם בנים כי האופי שלי מאוד ספונטני, והבנות הדתיות ישובות בדעתן. תוך כמה שנים הבנתי שאני צריכה להחליט, ואני יודעת שאני בחורה ולא גבר. יכול להיות שאחרי הגן, יקרו שני דברים: הבנים בגיל של בנך ירגעו קצת ויתנהגו קצת יותר בעידון ואז בנך יתחבר אליהם יותר. ואולי גם מבחינה חברתית, כשבחברה הדתית שלכם ההפרדה בין הבנים לבנות יהיה חשוב יותר, הוא יבין שהוא שייך עם הבנים. לדעתי כשבנך אומר שהסיבה להתנהגותו הוא התנהגות הילדים - שהבנים משתוללים - זה דווקא מעלה. רגישות היא מפתח להצלחה חברתית בחיים, ותכונה זו וודאי תשרת את בנך היטב. אולי אם תדובבי אותו לדבר יותר על זה, ותגלי הבנה, ייפתח ערוץ תקשורת איתו וככה תשמעי ממנו יותר על מה שקורה: איך הבנים מתנהגים ומדוע הוא בוחר לא להתמודד, אלא לסגת לבנות? במשך הזמן, עם יודע התבטאויות מצידו, כאשר אינך מעבירה ביקורת, תקבלי תמונה רחבה יותר, ותוכלי להבין טוב יותר מה את יכולה לעשות כדי לעזור לו עם הזהות שלו.

אלישבע, תודה על השיתוף שלך בחוויות האישיות שלך. היה לי מעניין ורלוונטי לקרא. שוב תודה, חלי

נוגה, אני מבינה את דאגתך. בשום מקרה אין דרך להחליט היום שזו נטיה הומוסקסואלית, ויתכן מאוד שהוא ילד עדין שנמשך לאופי העדין של הבנות, שם נוח לו, ולכן הוא מחפש את חברתן. בכל מקרה, הרעיון שלך לחבר אותו עם אבא שלו הוא ממש חשוב, הוא חייב דמות הזדהות גברית, קיימת ונוכחת בחייו. אבא שעושה איתו דברים, שמחזק אותו. אין לי מספיק מילים להדגיש כמה זה חשוב. גם אם אבא עסוק שיקבעו הרגל של משהו שעושים, פעם בשבוע. אבא 'יכניס את זה ליומן', ויהיה לזה זמן. זו שיטה שעובדת. תני לילד להיות מה שהוא, ובו בזמן תדגישי לו שהוא בן, ושגם בן יכול להיות נחמד ועדין. וזה מספיק בשלב הזה כתבתי על הנושא של התפתחות זהות מינית בפרק בנושא בספרי 'תקשיבו לי רגע', את יכולה לקרא עוד בנושא. בהצלחה חלי