קשר נכד סבתא

שלום. יש לי ילד אחד. בן 2.5. מאז שנולד יש לו יחסים מאוד קרובים ואוהבים עם ההורים שלי. (הסבים מהצד השני גרים בחו"ל).הוא רואה את הוריי כ - 3 פעמים בשבוע. לאחרונה ביקשתי את עזרת אמא שלי בטיפול בו מאחר והתחלתי ללמוד ואי נעדרת מהבית פעמיים בשבוע. מאז הבן שלי כל פעם שהוא בוכה, אם כואב לו מנפילה או אם בגלל ויכוחים איתנו הוא בוכה "סבתא". הוא מדבר עליה ועל סבא המון וכל הזמן מחכה לפגוש אותם. הוא מקבל את פניהם בהרבה יותר חום ואהבה מאשר את פנינו. רציתי לדעת האם זה נורמלי. זה מאוד מעצבן אותי ואף גורם לי לקנאה שהשקעתי את כל כולי בילד שלי ואי לא הדמות האהובה ושהוא זקוק לה ביותר. מלבד זאת אני יודעת שאימי אדם שלא קושר קשרים בריאים. כלומר יש לה נטייה להיות אובססיבית. ואני יודעת שרוב מה שיש לה בראש זה הנכד שלה וככה גם אבא שלי. אני מפחדת שיווצר כאן איזשהו קשר סימביוטי/ לא בריא. מה דעתכם? לצערי אני חייבת את עזרתה פעמיים בשבוע.

אלה, אני מבינה את הדילמה אני לא יודעת למה הילד עסוק בסבא וסבתא, אבל את ממש לא אמורה לדאוג לגבי המקום שלך. את האמא והוא אוהב אותך, וטוב שיש לו גם סבא וסבתא אוהבים. זה לא בא אחד על חשבון השני. יתכן והוא בצורה לא מודעת קולטת שצריך 'לתגמל' את סבתא בהרבה אהבה שתהיה מרוצה , ולכן הוא 'מספק לה את הסחורה'. זה קורה. את אומרת שיש לה נטיה להיות אובססיבית מעט. לגבי ההמשך, קחי את העזרה שאת צריכה, ברגע שתוכלי תפחיתי ותשאירי ביניהם מפגשים יותר משפחתיים ופחות של מעורבות כה פעילה. זה חלק מהמחיר כרגע. שימי עין, אבל רוב הזמן אל תדאגי. זו לא תחרות בינך לבין אמא שלך. כולכם יכולים להנות מהמצב. בהצלחה חלי