ילדה שלא מזמינה והולכת לחברים

יש לי ילדה בת 5 שעד לפני כחצי שנה הייתה מזמינה והולכת לחברים באופן רגיל לחלוטין (לא הרבה מידי ולא מעט מידי). אבל הדברים השתנו. הפעמים היחידות שהיא מסכימה להזמין או ללכת זה אם אנחנו למשל נמצאים בחוג ואז היא עם חברים ואני לא נמצאת היא תצא מהחוג בהתלהבות ותזמין חברה או שתיים. אנחנו הולכים לפעמים לבריכה והיא לא מוכנה להיכנס ורוצה לשבת איתי בחוץ. אחרי שעה וחצי היא משתחררת ונכנסת. שם היא מבלה עם החברים ושוב רוצה להזמין רק שכבר מאוחר מידי... לפני כמה ימים היא לא רצתה להזמין חברה שממש בכתה שהיא רוצה לבוא אליה. בסוף איכשהו יצא שהלכנו כולנו לחבר אחר וכשיצאנו ממנו היא התלהבה ואמרה שהיא רוצה ש-X תישן אצלה והן יעשו מסיבת פיג'מות. היא באמת נשארה לישון והיה אחלה. הבעיה היא עד שהיא משתחררת והפדיחות שהיא עושה לי מול ההורים כאשר היא צועקת שהיא לא חברה של X או Y ולא רוצה שהם יבואו או ללכת אליהם. אני מוצאת את עצמי מתחמקת מהורים כדי שלא ייצא מצב שהם יזמינו והיא תשתולל. חייבת לציין שהיא ילדה של אמא מאוד. מאוד קשורה אליי, מאוד מחוברת אליי. תמיד זה היה כך אבל משהו קרה לאחרונה שהיא לא משחררת בכלל. דיברתי עם הגננת שלה והיא גם חושבת שהשתנה בה משהו שהיא יותר מחפשת את קרבתה אבל היא עדיין משחקת יפה מאוד עם חברים. לפני חודש-חודשיים נסענו אבא שלה ואני לחופשה לבד בת 4 ימים ומאז היא יותר דבוקה אליי אבל הבעיה התחילה הרבה לפני. אני לא יודעת מה לעשות מאחר ואבא שלה טוען שיש לה בעיה עם איך שהיא מסרבת ושצועקת שהיא לא מוכנה להזמין אף אחד כי הם לא חברים שלה ומציקים לה. והאמת היא שזה באמת מביך אבל אני גם מבינה אותה שאחרי יום שלם של חברים ולבלאגן היא רוצה לחזור הביתה לסביבה ולשקט שלה. מפליא אותו שאנחנו ההיפך ממנה ואוהבים חברים ולהזמין והיא "בעייתית". אני לא מתביישת להגיד להורים של חברים שהיא לא רוצה (אם זה נעשה בטלפון אז עדיף כי אז אין סצינות) ודי מבינה אותה האמת אבל גם מנסה להבין מאיפה זה נובע ובעדינות לשכנע אותה ללכת. נראה לי שההודעה יצאה מאוד מבולבלת כי זה מה שאני - מבולבלת מכל המצב. אשמח לשמוע מה דעתכם בנושא, תודה מראש, אפרת

אפרת, אפשר להסתכל על הדברים כעל נושא חברתי, עד כמה היא רוצה חברים ועד כמה לא, אבל אפשר גם להסתכל על זה כעל נושא משמעת. על איך היא מתנהגת ומגיבה כשהיא לא רוצה משהו. מה שכרגע מאוד מטריד אותך הוא שני הדברים. אבל אני הייתי מתחילה במשמעת. מלמדת אותה מה ואיך היא אומרת כשהיא לא רוצה חברה, לוחשת לך באוזן, עושה סימן שתקבעו, ובטח לא צועקת ועושה קטעים. זאת התנהגות שהיא צריכה ויכולה ללמוד. לגבי השינוי החברתי, זה קורה. ילדים משתנים, צריך עוד לעבור זמן כדי שתחליטי שיש ממש בעיה. תני לדברים לזרום, אל תשימי עליה תויות, אל תלחיצו אותה. תגיבו ענינית להתנהגות שלה, ותראו איך זה מתקדם תנסו בכיוון, את גם יכולה לקרא בספריי 'בגובה העיניים' ו'תקשיבו לי רגע' בנושא בהצלחה חלי

תקשיבי לבתך. היא מספרת לך שהיא זו היא והיא שונה ממך ומכם - החברתיים. החא קטנה רק בת 5 מותר לה לרצות וגם לא לרצות. דין וחשבון תני רק לעצמך ולא להורים או לאנשים אחרים. גם הם ממלאים את רצונות ילדיהם. למה שאת לא?