פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

אני בחור בן 37 ואני נוטל את התרופה מירו 30 מ"ג מזה כ9 חודשים. התרופה מועילה בעיקר לשיפור השינה שלי (שהייתה ממש בעייתית במשך הרבה זמן)עם זאת חלה ירידה משמעותית בחשק המיני, עד כדי כך שלא קיימתי יחסי מין עם חברה שלי כ 8 חודשים (ואנחנו ביחד רק שנה וקצת). שאלתי היא האם התרופה יכולה להשפיע בכזאת רמה על החשק המיני אצל אנשים מסוימים? (כי הבנתי שהיא לא אמורה להשפיע בצורה משמעותית כמו הssri למשל) או שרוב הסיכויים שהירידה בחשק היא מסיבות פסיכולוגיות. חשוב לציין שלא חוויתי ירידה כ"כ משמעותית וכ"כ ממושכת בחשק המיני מעולם (אפילו כשהייתי על תרופות ממשפחת הssri) כמו כן, בבדיקות שערכתי לא אובחנה כל בעיה פיזית העלולה לגרום לתופעה.

מירטזפין (mirtazapine) יכול לגרום לפגיעה בחשק המיני.

אני בת 20 התחלתי טיפול לפני כשנה בכדורים והפסקתי לאחר 8 חודשים. הפסיכיאטר המליץ לי להתחיל לקחת שוב בגלל סימפטומים חוזרים. כמה זמן אני אמורה לקחת? הוא אמר שכנראה 8 חודשים היה מוקדם מידי בשביל הגוף שלי ושצריך למשוך עוד טיפהאת הטיפול. השאלה שלי היא- האם זה נכון להתעסק ככה במוח שלנו? למשך כמה זמן כדאי לקחת עד שנגיע לאיזון? אני חושבת שאם אתחיל עכשיו אני בטוחה שתוך חודש ארגיש טוב אבל אולי כדאי באמת להפסיק רק בעוד חצי שנה

לקחת את מה? בשביל איזה סימפטומים?

נכנסתי לדיכאון קשה במהלך הצבא בגלל אירועים בחיים (מות אבא, נסיון התאבדות של אמא וכו') הוחלט להוציא ואתי לתקופה של חצי שנה על מנת לטפל בעצמי הייתי במצב מאד קשה שהחלטנו אני ואמי שאקח את הכדורים בשביל לזרז את התהליך. המצב מאד השתפר וחזרתי לצבא בזמן האחרון אני חשה קצת מועקה ואני מפחדת לחזור לדיכאון שכבר היה לכן הפסיכיאטר הצבאי המליץ לי לחזור לטיפול כי הוא חושב שהפסקנו את הטיפול מוקדם מידי. אני אצל פסיכולוג ויש שיפור לפעמים יש מחשבות מבאסות אבל אני לא יודעת אם לקחת או לא..

הפסיכיאטר שלי אמר לי שהוא נוטל ציפרלקס במשך 5 שניים האם באמת יכול להיות שפסיכיאטר עצמו נוטל תרופות נגד דיכאון וחרדה??

ורופא פנימאי שיש לו יתר לחץ דם יכול לטפל בחולים עם יתר לחץ דם? וכירורג שהיה לו סרטן של המעי הגס יכול לנתח מעיים של חולים עם סרטן המעי הגס? שאפו לפסיכיאטר שלך שמוכן לוותר למענך במידה מסויימת על הפרטיות שלו כדי לעזור לך להפחית את הסטיגמה של טיפול תרופתי פסיכיאטרי!

שלום , אני שתיתי 3 חודשים ציפרלקס והוא מאוד עזר לחרדות אבל השמין אותי הבנתי שאם אקח פרוזק הוא יעזור לי באותו אפקט אבל יעזור לאכילה , אני מרגישה שהחרדות חזרו מרגע שתיית הפרוזק ולא עוזר כמו הציפרלקס . האם אוכל לקחת חצי כדור ציפרלקס יחד עם פרוזק 20 מ"ג?

שלום סימי, אפשר לצרף ציפרקלס ופרוזק בצירוף שהיצעת, לא בטוח שזה יועיל.

שלום רב, אבי בן 70+ החל ליטול סיפרלקס לפני שבוע. הוא לקח לפני 3 שנים במשך שנה אחת והפסיק. בנוסף הוא עבר שנה שעברה ניתוח להסרת מרבית הקיבה בשל גידול סרטני. הוא נוטל תרופות לדילול הדם ונגד לחץ דם גבוהה. בשבוע שעבר מאז שהחל לקחת את הסיפרלקס הוא מרגיש לא טוב, בחילות, מתקשה להירדס, חסר תאבון ופאניקה. האם אלו תופעות לוואי מוכרות? האם כדאי/ניתן להוסיף כדור הרגעה ואיזה מתי תחל התרופה להשפיע???

שלום עירית, מה שאת מתארת יכול להיות תופעות לוואי של הציפרלקס, אך ייתכן גם שזו אינטרקציה בין הציפרלקס לבין התרופות האחרות. כדאי שתתייעצי עם מי שרשם את התרופה ומכיר את כל התרלופות של אביך.

רוצה להתייעץ בקשר לילדה בת 7 שמביאה הביתה חפצים שטותיים וטוענת "מצאתי את זה". הענשתה לא עוזרת ונראה שקשה לה לשלוט בזה. מה עושים, האם מטפלים בתופעה כזאת כבר מהגיל הזה??? תודה קליר

כדאי לפנות לפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.

שלום. יש לי שתי שתי שאלות: הראשונה, האם לקיחת שני כדורים של ריטלין 10מ"ג משפיעה למשך 8 שעות, או למשך 4 שעות בעוצמה כפולה? דבר שני, אני לוקח קונצרטה 36מ"ג בבקרים שבהם אני לומד. האם זה הגיוני שאני עדיין עייף במהלך היום ומצליח לישון צהריים למרות שהקונצרטה פעילה? זה אפשרי לישון תחת השפעת קונצרטה? יש לציין שאני גם לוקח סימבאלטה 60מ"ג, כדור אחד כל בוקר, מזה שבועיים וחצי. תודה רבה.

אם לקיחת שני כדורים של ריטלין 10מ"ג משפיעה למשך 8 שעות, או למשך 4 שעות בעוצמה כפולה? 2-4 שעות, בעוצמה כפולה. מומלץ להימנע מכך. אם כבר- אז ריטלין LA או קונסרטה. דבר שני, אני לוקח קונצרטה 36מ"ג בבקרים שבהם אני לומד. האם זה הגיוני שאני עדיין עייף במהלך היום ומצליח לישון צהריים למרות שהקונצרטה פעילה? זה אפשרי לישון תחת השפעת קונצרטה? התשובה הפשוטה לשאלתך- כן, עובדה שאתה מצליח. כיצד זה קורה?- יש כמה אפשרויות: 1. המינון נמוך מדי בשבילך (תלוי במשקלך בעיקר). 2. יש לך בעיית שינה בלילה שגוברת על הערנות שגורם הקונסרטה. 3. צריך ליטול קונסרטה בבוקר. אם אתה נוטל מאד מוקדם או מאד מאוחר, יכולים להיות כל מיני שינויים בערנות כמו מה שאתה מתאר.

שלום אני נוטלת ציפרלקס 10 מיליגרם ביום כ 6 שנים , בקרוב יש לי תור לפסיכיאטר משום שאני רוצה להתחיל גמילה וחשוב כמובן שזה יהיה עם מעקב מומחה,עד שיגיע התור חשוב לי לדעת כמה דברים 1) לאחר שבהדרגה אני יפסיק לחלוטין כמה זמן נמשך תהליך הגמילה ותופעות הלוואי של הגמילה? 2) האם בגלל שלקחתי 6 שנים ייתכן שלא אצליח להיגמל לעומת אם הייתי לוקחת חצי שנה? חשוב לציין שיכולתי להפסיק מזמן כי התחלתי לקחת רק בגלל קרוב משפחה שהיה חולה מאוד ועברתי משבר אך כל הזמן דחיתי את הגמילה למרות שהרגשתי טוב.

לשאלותייך: 1) לאחר שבהדרגה אני יפסיק לחלוטין כמה זמן נמשך תהליך הגמילה ותופעות הלוואי של הגמילה? תלוי בקצב הירידה במינון. לרוב תסמיני "הגמילה" נמשכים כמה שבועות לכל היותר. אם קצב הירידה איטי, ייתכן שלא יהיו תסמיני גמילה כלל. 2) האם בגלל שלקחתי 6 שנים ייתכן שלא אצליח להיגמל לעומת אם הייתי לוקחת חצי שנה? חשוב לציין שיכולתי להפסיק מזמן כי התחלתי לקחת רק בגלל קרוב משפחה שהיה חולה מאוד ועברתי משבר אך כל הזמן דחיתי את הגמילה למרות שהרגשתי טוב. לא. משך הנטילה לא קשור בהכרח למשך תסמיני "הגמילה". מה שקובע זה המינון וקצב הירידה.

שלום רב לרופא היקר חברתי הטובה סובלת מזה כחודשיים מדיכאון קשה מאוד עד לאי תפקוד בחיי היום יום וזה אומר שהיא מתקשה לבשל לא מסוגלת לנקות וקשה לה לבצע את הדברים הקלים ביותר היא בוכה הרבה אין לה חשק לחייך ויש לה אי שקט היא פנתה לפסיכיאטר והוא נתן לה כדור בשם ויפקס וגם כדור אחר בשם מירו וכמובן גם כדורי שינה כי קשה לה להירדם שאלתי היא מתיי הכדורים יתחילו להשפיע על מצבה בינתיים היא לוקחת את הכדורים כחודש בערך והאםם הכדורים האלה מתאימים למצב שהיא נמצאת בו ואוליי כדאי לה להחליף לטיפול אחר תודה רבה על תשובתך בהקדם האפשרי

שלום אמירה, לוקח לכדורים האלה 2-4 שבועות להתחיל להשפיע. התסמינים שאת מתארת אכן נשמעים כמו דיכאון והכדורים שהיא מקבלת הם כדורים נוגדי דיכאון ולכן מתאימים למצבה. לרוב ממתינים לפחות 6 שבועות לפני שמחליטים שתרופה מסויימת נכשלה ומנסים להחליף אותה לאחרת.

תודה רבה דוקטור על תשובתך בקשר לדיכאון הקשה של חברתי אני אעביר לה את תשובתך יישר כוח

שלום, אני בן 28, מזה שנים מאובחן כסובל מהתקפי פאניקה (בעבר אף עם אגורפוביה), דיכאון ו - OCD קל למדי. במהלך השנים ניסיתי טיפול תרופתי בפבוקסיל, סורבון, סרוקסט, לוסאראל, סימבלטה וציפרלקס. מבין כולם הציפרלקס הייתה היעילה ביותר עבורי וקידמה אותי מאוד. יחד עם זאת, הטיפול בה לווה בתופעות לוואי כמו עלייה במשקל, הרחבת אישונים (סיכון לגלאוקומה?), בעיית זקפה, עצבנות לסירוגין ובזמן האחרון אף קושי בשליפת מילים. לפני כחמישה ימים החלטתי עם הרופא המטפל לנסות לעבור לפרוזק, כעת אני לא עצבני, האישונים בגודל רגיל, אין בעיית זקפה (אם כי פליטת הזרע קטנה ועלובה למדי) ואין את הבעיה עם המילים. במקום זאת הופיעו בחילות די קשות, כאבי ראש, השתנה מרובה ורגרסיה למצבי היפוכונדריה וחרדה. 1. אם עברתי לפורזק כשהייתי ממש מאוזן, וכרגע אני במגמת ירידה, זה אומר שהיא לא מתאימה לי? (הרציונל שלי הוא שאם מדובר באותה קבוצת תרופות, השיפור אמור להיות לינארי, רק עם פרופיל אחר של תופעות לוואי) 2. אם עברתי ממש מאוזן, עדיין אני צריך להמתין כמה שבועות עד להשפעה מלאה? (הרי המע' הסרוטוגנית שלי כבר מתפקדת היטב) 2. יש סיכוי שהתופעות שתיארתי עם פרוזאק יעלמו? אחרי כמה זמן? תודה

שלום גם לך, זו תמיד השאלה: האם התרופה מביאה יותר תועלת מאשר נזק. 1. אם עברתי לפורזק כשהייתי ממש מאוזן, וכרגע אני במגמת ירידה, זה אומר שהיא לא מתאימה לי? (הרציונל שלי הוא שאם מדובר באותה קבוצת תרופות, השיפור אמור להיות לינארי, רק עם פרופיל אחר של תופעות לוואי) 2. אם עברתי ממש מאוזן, עדיין אני צריך להמתין כמה שבועות עד להשפעה מלאה? (הרי המע' הסרוטוגנית שלי כבר מתפקדת היטב) 2. יש סיכוי שהתופעות שתיארתי עם פרוזאק יעלמו? אחרי כמה זמן? עברת לפני 5 ימים, זה מעט מידי זמן לדעת אם התרופה עוזרת לך או לא, צריך לחכות את הזמן המלא. הרציונל שלך לא תמיד עובד למרבה הצער. קורה שמחליפים בין תרופות מאותה קבוצה, עם אותו מנגנון השפעה ובכל זאת התרופה החדשה לא עובדת. יש סיכוי ואף סביר שתופעות הלוואי של הפרוזאק ייעלמו עם הזמן.

שלום דוקטור בנוסף על 100 מ"ג איקסל קיבלתי עכשיו 4 מ"ג פרפנאן. יש לי כמה שאלות, ואת הרופאה אראה רק בעוד כחודש: 1. ההשפעה המרגיעה של הפרפנאן מיידית או ניכרת רק לאחר תקופה? 2. היא מרדימה, אז צריך לקחת ממש לפני שהולכים לישון? 3. אני עייפה למחרת במשך שעות ומרגישה מטושטשת. העייפות הזו אמורה לחלוף או שככה התרופה הזו עובדת? 4. יש תופעות כלשהן אם מפסיקים לקחת את הכדור? תודה רבה!

שלום טל, לשאלותיך: 1. ההשפעה המרגיעה של הפרפנאן מיידית או ניכרת רק לאחר תקופה? ההשפעה המרגיעה היא מיידית. 2. היא מרדימה, אז צריך לקחת ממש לפני שהולכים לישון? כן. 3. אני עייפה למחרת במשך שעות ומרגישה מטושטשת.העייפות הזו אמורה לחלוף או שככה התרופה הזו עובדת? לרוב העייפות חולפת.המינון של 4 מ"ג הוא מינון נמוך. 4. יש תופעות כלשהן אם מפסיקים לקחת את הכדור? לא.

ערב טוב, אני נוטלת למיקטל בשילוב עם אסטו, בהצלחה רבה. הלימוקטל ניתן בגלל קשיי שינה בעת נטילת האסטו. האם באפשרותי להפסיק בהדרגה לקחת את הלמיקטל ולהמשיך עם האסטו? מה הסיכון כך? הבנתי שהפרעות שינה כתוצאה מהאסטו הן צפויות וחולפות. אז זה לא אומר שלקחת תקופה של לקיחת שתיהן אפשר להפסיק את הלמיקטל? אני שואלת מפני שברצוני להכנס להריון. תודה!

שלום שרון, קשיי שינה אינם התוויה רגילה למתן למיקטל. כאשר מוסיפים תרופה זו לאסטו, זה בגלל דיכאון שלא מגיב מספיק לאסטו, או בגלל תופעות של מאניה שהופיעו תוך כדי הטיפול באסטו. חשוב שתתייעצי עם הפסיכיאטר המטפל, סביר להניח שחוסר שינה היה רק חלק מן הסיבה שאת מקבלת למיקטל. אין מניעה מוחלטת מנטילה של למיקטל ואסטו בזמן הריון. צריך להתיעץ על זה עם שירות טרטולוגי באזור מגורייך. שירותים טרטולוגיים שאני יודע עליהם: 1. בי"ח ליס ליולדות (איכילוב) - 03-6974000 2. בית חולים בילינסון - 03-9377474, 03-976911 3. בית חולים אסף הרופא - 08-9779695 4. בית החולים שיבא - 03-5302787 5. המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות - טלפון: 02-6243669, 02-6243663 פקס: 02-6241328 שעות: א'-ה' 09:00-15:00 6. הדסה - 02-6758430

שכנה שלי כנראה בדכאון. היא אמרה שמפחדת לפנות לרופא משפחה או לפסיכיאטר כי היא עובדת בבית חולים ואינה רוצה שידעו שם. האם יש סודיות בנושא זה? אם הולכים לפסיכיאטר פרטי, האם זה נרשם בקופת חולים? האם חייבים לדווח בעבודה?

שלום לילי, חוק זכויות החולה וכללי האתיקה קובעים שכל רופא/ה ובכלל זה פסיכיאטר/ית חייבים לשמור על הסודיות הרפואית של מטופלים ואסור למסור מידע רפואי לאף אחד, (כולל מקומות עבודה, חברות ביטוח, משרדי ממשלה, ביטוח לאומי ואפילו משטרה או צבא), ללא הגבלת זמן. החוק קבע גם סייגים, כלומר מצבים בהם רופא/ה חייב/ת למסור מידע על מצבו הרפואי של מטופל/ת. למשל: יש חובת דיווח אם הרופא/ה חושב/ת שהמטופל לא יכול לנהוג או שהמטופל לא יכול להחזיק בנשק או שהמטופל עומד לפגוע באדם אחר. אך המקרה השכיח ביותר שרופא/ה מוסר/ת מידע רפואי לצד שלישי הוא כאשר המטופל נתן לכך הוראה בעצמו, באמצעות חתימה על ויתור סודיות רפואית. חשוב לזכור שיש מצבים בהם קשה מאד להימנע מלחתום על ויתור סודיות רפואית, למשל: אם שכנתך תרצה לעשות ביטוח רפואי או ביטוח חיים או להגיש תביעת נכות כלשהי. כאן יש הבדל בין פניה לפסיכיאטר/ית פרטי/ת לבין פסיכיאטר/ית דרך הקופה. פסיכיאטר פרטי צריך אמנם לנהל רשומה רפואית בדיוק כמו פסיכיאטר של הקופה, אבל הרשימות שלו נשארות אצלו במשרד, בנפרד מכל תיק רפואי אחר, בעוד שבקופת חולים כל החומר נכנס לתוך אותו תיק. לדעתי אם שכנתך לא תפנה לטיפול בגלל דאגות (מוגזמות, קרוב לודאי) בנוגע לסודיות הרפואית שלה, היא בסיכון גבוה מאד שמצבה הפסיכיאטרי ייחשף- פשוט מכיוון שהסביבה תבחין שמשהו עובר עליה והיא לא מטפלת בעצמה וזה יותר גרוע בשבילה מכל חשיפה אחרת.

שלום רב, אני חייל לקראת שחרור(בן 21), שרתתי שירות מלא בתפקיד משמעותי. לפני כשלושה חודשים התחלתי לחוות מצבי רוח קיצוניים - "היי" שמתבטא במחשבות רבות שנמצאות בראש(רצון למצוא את השאלטר שמפסיק את כל המחשבות), חוסר יכולת להרדם, רגשות רבים שמורגשים ברגע אחד ותחושת תקווה רבה. תחושות אלו הרגשתי עד להופעת טריגר מסויים. בד"כ היה מדובר בחברים. הכוונה - אם חבר מסויים היה מעדיף להפגש עם אחרים על פניי, או שלא היה פנוי לדבר או להפגש איתי, או שלא היה עונה לי, או אפילו אם היה יוצר תחושת שגרה אצלי, כאילו "הכל בסדר", הייתי מתמלא בהרגשת כעס חזקה, עצב, דכאון קל, חוסר חשק לצאת מהבית או להכלא לסיטואציה חברתית. הייתי "יוצא" על החבר, ומוחק אותו בראשי. התחושה הזו היה נמשכת לפעמים מספר שעות, יממה או יומיים. את התחושה הייתה מחליפה שוב הרגשת "היי" שכזו וכך חלילה, כמספר חודשים ועד לרגע זה. הפעם האחרונה שחוויתי תקופה שכזו הייתה לפני סיום בי"ס ולפני הגיוס(התגייסתי מיד לאחר סיום ביה"ס). האם עליי לפנות לפסיכולוג? האם פסיכיאטר הוא הכתובת הנכונה? האם בכלל מדבר בבעיה, או שבמצב סביר שאינו מצריך טיפול מיוחד?

אני לא יודע מה האבחנה של מה שאתה מתאר וזה חשוב, כי מן האבחנה נגזרות ההמלצות הטיפוליות. הכתובת הנכונה בשביל לעשות אבחון פסיכיאטרי היא פסיכיאטר/ית. שאלות שיעזרו לך לדעת כמה דחוף/חשוב לפנות לפסיכיאטר/ית והאם צריך טיפול: האם כשאתה בגל של דיכאון, אתה מגיע למצב של מחשבות על מוות או התאבדות? האם אנשים מסביב מבחינים בתנודות האלה, או שהן נשארות חוויה פנימית בלבד? האם התנודות משפיעות על התפקוד שלך? אם התשובה לאחת מהשאלות האלה היא "כן", כדאי שתראה פסיכיאטר/ית.

שלום, אני בת 50 , גרושה וסובלת מבעיות שינה ושינה טרופה- אני צועקת בזמן השינה: "עזוב אותי! די! מספיק! וכדומה". ילדי מעירים לי על כך. אני לא זוכרת את הסיבה לצעקות האלה. האם יתכן שזו תופעה שקשורה לפוסט טראומה? תודה.

קשה לדעת. חלומות יכולים להיות תוצאה של אירועים שקרו במציאות אבל ממש לא בהכרח. שאלות חשובות שיכולות לעזור לך להבין את הצעקות: האם ידוע לך שעברת טראומה? האם יש לך זכרונות מטראומה שעברת, כשאת ערה? האם יש לך פוסט טראומה?

שלום אני מאובחן במאניה דיפרסיה לוקח סימבלטה 60 מג סרקוואל 400 מג וקלונקס חצי מילגרים כל יום בערך פעם בשבוע ביום חמישי תוקף אותי מצב רוח רע ואז אני לוקח עוד כדור סימבלטה שגורם לי לערנות ואנרגיה מוזרה וחוסר יכולת לישון אני יודע שאסור לשחק עם המינון אבל זה עוזר לי להעביר את הדיכאון חוץ מזה אני בן 34 רווק לא מעוניין בילדים או חתונה רק בחברה שגם אני לא מוצא זהו

שלם רפי, זה באמת לא מומלץ לשחק עם המינון, אבל אם כבר- אז תתייעץ עם הפסיכיאטר/ית המטפל/ת שלך שתוסיף ביום חמישי קפסולה של 30 מ"ג ולא 60 מ"ג. אז אולי יהיו פחות מהתופעות של ערנות, אנרגיה מוזרה וחוסר שינה. התופעות האלה הן די מסוכנות לאנשים שיש להם מאניה דפרסיה, כי הם יכולים להתפתח למאניה וזה מסוכן.

רציתי לברר איזה בדיקת דם ספציפית יכולה לזהות שימוש בתרופת קלונקס ולאחר כמה זמן הגוף מתנקה ולא ניתן לזהות את המרכיב בדם

אין בדיקת דם לקלונקס (clonazepam), במעבדות רגילות. הנתון הרלוונטי לקצב הפינוי של קלונקס הוא זמן מחצית החיים שמגיע ל- 30-40 שעות. אתה יכול להניח שתוך 5 פעמים הזמן הזה (150-200 שעות) לא ניתן יהיה לזהות בשום בדיקה שרידים של קלונקס. בפועל, פינוי של הקלונקס מהגוף עד שכבר לא יהיה ניתן להבחין בו, יכול להיות הרבה יותר מהיר, תלוי במינון שנטלת לפני שהפסקת.

ד"ר ברקאי שלום, אני בת 29 לוקחת מזה שנתיים 10 מ"ג ציפרלקס לאחר תקופה של התקפי חרדה קשים אשר הופיעו אצלי לראשונה בתקופה שלפני תחילת הטיפול. מאז שהתחלתי לקחת את הציפרלקס אני מרגישה טוב מאוד ולא היו יותר התקפי חרדה. לפני שבועיים וחצי הורדתי את המינון של הכדור ל5 מ"ג, מתוך כוונה להספיק את הטיפול לאט לאט. בתחילה לא היו שוב תובפעות אך כבר כמה ימים שאני במתח ולא מרוכזת, והיום כבר ממש חרדה שמלווה במחשבות אובססביות ופחד מהחזרה של החרדה. רציתי לדעת האם זו תופעה הגיונית בעת הורדת המינון או שעלי לחזור לקחת 10 מ"ג, כמו כן, תוך כמה זמן הגיוני שהמצב הזה יעבור. תודה, עדי

תסמינים של הפסקת טיפול בציפרלקס חולפים תוך מספר שבועות. עלול להיות שהתסמינים הם לא תסמיני "גמילה", אלא חזרה של החרדה שהציפרלקס טיפל בה עד כה. במקרה כזה התסמינים לא ידעכו אלא יימשכו ואף יגברו ככל שיחלוף הזמן מאז הפסקת הטיפול. בכל מקרה- חידוש הטיפול במינון מלא (10 מ"ג) יפסיק את התסמינים.

האם כדורי OMEGA3 שהם תוסף תזונה בנוסף לפרפנאן יגרום לנזק כלשהו?

נזק כספי בלבד.

שלום רב,רציתי לשאול אם אדם בריא לוקח זיפרקסיה ושותה בירה זה יכול לגרום לו פלאשבק דומה לפלאשבק של lsd ?,לפני חצי שנה בערך לקחתי זיפרקסיה (אני אדם בריא) שתיתי בירה ולאחר יום קיבלתי פלאשבק בדיוק כמו של lsd,האם זה נובע מנטילת הזיפרקסיה או שזה נובע מכך שלקחתי lsd לפני 17 שנה ?,והאם פלאשבק של lsd יכול לחזור גם אחר 17 או 20 או 30 שנה ?

לשאלותיך: אם אדם בריא לוקח זיפרקסיה ושותה בירה זה יכול לגרום לו פלאשבק דומה לפלאשבק של lsd ? זו לא תגובה רגילה. הערבוב של זיפרקסה ואלכוהול יכול לגרום לאלכוהול להשפיע חזק יותר מהרגיל ועם חוויה שונה מהרגיל. יכול להיות גם פלאשבקים. לפני חצי שנה בערך לקחתי זיפרקסיה (אני אדם בריא) שתיתי בירה ולאחר יום קיבלתי פלאשבק בדיוק כמו של lsd,האם זה נובע מנטילת הזיפרקסיה או שזה נובע מכך שלקחתי lsd לפני 17 שנה ?,והאם פלאשבק של lsd יכול לחזור גם אחר 17 או 20 או 30 שנה ? פלאשבקים של LSD יכולים להימשך זמן רב מאד, אבל למיטב ידיעתי הם לא חוזרים אחרי ש- 17 שנה הם לא היו.

שלום, 1.האם לאחר לקיחת קלונקס במשך חודש וחצי במינון של 1.5-2 מג ליום. [מחולק לכמה פעמים ביום] אפשר להפסיק בבת אחת? או שצריך הדרגתיות גם אם מרגישים טוב? 2. האם תופעות גמילה מופיעות מיד עם ההפסקה או יכולות להגיע גם לאחר מספר ימים בהם מרגישים טוב ללא הכדורים?

שלום רוני, לשאלותיך: 1.האם לאחר לקיחת קלונקס במשך חודש וחצי במינון של 1.5-2 מג ליום. [מחולק לכמה פעמים ביום] אפשר להפסיק בבת אחת? או שצריך הדרגתיות גם אם מרגישים טוב? המינון והמשך שאתה נוטל קלונקס הם לא מבוטלים. מומלץ להפסיק בהדרגה. הפסקה חדה יכולה להיות מסוכנת. 2. האם תופעות גמילה מופיעות מיד עם ההפסקה או יכולות להגיע גם לאחר מספר ימים בהם מרגישים טוב ללא הכדורים? בהפסקה חדה של קלונקס תסמיני הגמילה צריכים להופיע תוך כיממה עד שתים.

שלום רב יש משהו שמציק לי כבר הרבה הרבה זמן. במהלך היום אני מתפקד רגיל, עובד, לא סובל מדכאון, רק מעייפות וחוסר אנרגיה. הבעיה המדוברת, שבמשך כל לילה, ללא יוצא מן הכלל יש לי חלומות טורדניים. אני כל לילה חי בסיטואציה אחרת חברתית, עם "עלילה" מלאה ותמיד היא מעיקה לא נעימה וטורדנית. כל בוקר מחדש אני קם עם זה. אני נרדם בקלות וישן לילה רצוף, אך קשה לי מאד עם החוויה הלילית הזו שלא מפה ממני!! אשמח ליעוץ מה ניתן לעשות תודה

שלום אופיר, נדמה לי שאתה מתאר תופעה שנקראת vivid dreams וגם עייפות וחוסר אנרגיה, שמרמזים שאיכות השינה שלך לא טובה. כדאי לשקול לעבור בדיקת מעבדת שינה ולהתקדם הלאה משם.

קודם כל תודה רבה על המענה. ביצעתי בשנה האחרונה בדיקה מסוג זה אך היא נמצאה כתקינה... מה מומלץ אם כך לעשות? תודה!

אני יוצא מהבית חרד נכנס לאוטו נרגע , מגיע לעבודה מפוחד מתחיל לעבוד כאשר אני כל הזמן חושב על אנשים סביבי ומנסה לדעת מה הם חושבים ורוצה לדעת על מה חושבים ולאן הולכים , אני עובד בלי ריכוז , בגלל האי ריכוז הגעתי למצבים שאני מפוטר מהעבודה (הסיבות לפיטורין היא שאני עושה טעויות והראש שלי לא בעבודה בכלל) כי אני בכלל לא מרוכז והראש שלי במקום אחר ,אני חושד הרבה כשאני לא עובד אני כמעט ולא יוצא מהבית הרבה יושב לבדי ,וכשאני מוצא עבודה בשבוע ראשון הרגישות שלי למי שמסביבי ברמה נמוכה אבל אחרי שבוע הרמה עולה ואני מתחיל להסתכל על אנשים יותר מדיי ולבחון את הסביבה מאוד מאוד טוב , אפשר להגיד שאין לי ריכוז בעבודה וכל פעם אני מוצא עבודה אני חולם שיתנו לי חדר לעבוד לבד ובגלל שאני גם לבד חושב אבל פחות אני מרגיש שלא יכול לעבוד יותר משלוש שעות , אני מפוחד כל הזמן וחשדן ..להפתר מזה לא אפתר כי זה משהו שהולך איתי כל החיים , וגם לא רוצה להפתר מזה אני לא סובל ,אני פשוט לא יכול להתרכז בעבודה ולדעתי זה לא OCD כי אני לא רוחץ ידיים הרבה ולא מתקלח הרבה , ילדות שלי הייתה בינונית אבא קריר ומרוחק ואמא עסוקה בעצמה יותר מדיי אם זה עוזר ,אין לי חברים ולא היו לי אהבות ...ולמרות כל זאת כשאני לבד אני רגוע ומרגיש די טוב , על דבר כזה נותנים נכות ? יש לציין ששעתיים עבודה ביום אני מסתדר איתן איכשהו אבל יותר מזה אני לא מרוכז , לא יכול להיות בסביבת אנשים כשאני יוצא מהבית מקווה שאין מישהו יורד או עולה במדרגות ,ואני לא מאלה שאומרים בוקר טוב בעבודה אני נכנס מתוך רצון להיות כולם ולעבוד ופשוט אני מזייף אני לא עובד ,אני מרגיש עושה טובה למישהו המחשבות כל הזמן מוציא ממני כל האנרגיות ,המחשבות הן על אנשים ועל הסביבה שאני נמצא בה ,לפני שלוש שנים הייתי בטיפול יום ואובחנתי כסובל ממצב פסיכוטי ממושך ושיש לי השפעה של יחס ...התייעצתי עם רופא משפחה לגבי ריטלין כי שמעתי שהוא עוזר לריכוז אבל אמר לי שזה רק יחמיר את המצב שלי..האם יש לי נכות ?

שלום סמי, מה שאתה מתאר נשמע באמת כמו OCD ולא מצב פסיכוטי ממושך, אבל בין כך ובין כך- זה מצב שייתכן ואפשר לטפל בו. גם אם התופעות האלה מלוות אותך כל החיים, ייתכן שאפשר לטפל בהן. מכל מקום ריטלין לא נשמע לי כמו הטיפול הנכון. הוא עוזר לריכוז אבל הבעיה שלך היא לא קשיי ריכוז אלא מחשבות טורדניות, נכון? ב- OCD אפשר לטפל בטיפול תרופתי או פסיכולוגי וכדאי שתפנה להתייעץ עם פסיכיאטר/ית. בהצלחה

אני מטופל ברסיטל 20 מ"ג כבר 10 שנים עקב התקפי חרדה בעבר. וגם ברספרדל 2 מ"ג עקב טיקים קלים. הכדורים גורמים לי לעייפות לא מעטה. אני רוצה להפסיק לקחת את הכדורים. שאלתי : האם ייתכן שהמצב יורע עקב הפסקת הכדורים ושנטילתם מחדש לא תעזור כבר ? איך מפסיקים בהדרגה ? בבת אחת ?

קורה שאחרי שמחדשים טיפול שהופסק, הוא כבר לא עוזר, אבל לרוב- טיפול שעבד בעבר, יעבוד גם להבא. האם התייעצת עם רופא המשפחה לגבי העייפות? אתה בטוח שזה בגלל התרופות? אם תחליט להפסיק טיפול צריך לעשות זאת בהדרגה ותוך התייעצות ומעקב אצל פסיכיאטר/ית.

שלום לכם אני סובלת כבר 16 שנה מהפרעת חרדה מוכללת. ניסיתי וטופלתי בכל דרך אפשרית ..כמה סוגי טיפולים פסיכולןגים טיפולים תרופתיים ומלא טיפולים אלטרנטיבים גוף נפש. החרדה מופיעה לה יום אחד ונשארת מבוקר עד בוקר למשך חודשיים לפחות וחוזר חלילה. מכיוון שאני גם מאובחנת adhd ואפקסור עובד על שני מסלולים..זו התרופה שנבחרה עבורי אחרי המון ניסיונות ואיתה היתה רגיעה מסויימת אך לא להרבה זמן ...כמה שנים אך עם צורך במשחקי מינונים. כעת אני על אפקסור 150 ונעזרת בקלונקס או לוריוון כל יום. שאלותיי:1 האם ניתן לעבור לציפרלקס ישירות ? 2.האם ציפרלקס יעיל לחרדות כאלו? אודה על כל תשובה מכל אחד וניסיונו האישי וכמובן לעצת המומחים תודה רבה

ציפרלקס הוא ממשפחת ה- SSRI (משפחת הפרוזאק) האם ניסית פעם תרופות אחרות ממשפחה זו? אם כן אז מאד ייתכן שהתגובה לציפרלקס תהיה דומה למה שהיה. המעבר מאפקסור לציפרקלס צריך לדעתי להעשות על ידי תקופה של שבוע-שבועים של טיפול משותף- אפקסור 75 מ"ג + 1/2 כדור ציפרלקס (כלומר 5 מ"ג) ואז הפסקת אפקסור והעלאת מינון ציפרלקס לכדור שלם- 10 מ"ג ליום.

אבי בן 77 אובחן השבוע בדיכאון מג'ורי. לפני כחצי שנה נפרד מבת זוגו לאחר כ- 15 שנה. מזה יומיים החל לקחת ציפרלקס 20 מ"ג. לעיתים הוא חיוני יותר, לעיתים פחות. היום עמוד בחדרו ובהה במשך מס' שעות ולא שם לב שלא אכל ולא עשה דבר. מן ניתוק. האם זה נורמלי?

לעמוד בחדר ובלהות במשך שעות נשמע לי כמו התנהגות מאד חריגה, שמצריכה בירור. אביך, שיחיה, הוא איש לא צעיר ולכן הבירור צריך להתחיל מבדיקה אצל רופא המשפחה או אצל נוירולוג והמשך בירור ובדיקות שונות לפי המלצותיהם. אם אין גורם רפואי כללי להתנהגות זו, צריך להמשיך לבדיקה ואבחון פסיכיאטרי ותכנון טיפול בהתאם. צריך לברר את הגורמים למצבו של אביך ולטפל בו בהקדם כי ההתנהגות שאת מתארת היא די חריגה ומצריכה בירור. רק בריאות.

שלום רב הפסקתי לקחת תכדור כבר שבוע בדיוק הייתי בהתחלה לוקח 20 מיליגרם שנה וחצי והפסיכיאטר אמר לי להתחיל להוריד במינון בהדרגה עד שהגעתי למצב שאני לוקח 5 מיליגרם ולאחר שבועיים הפסקתי לגמרי רציתי לדעת מה הם תופעות הלוואי של ההפסקה.. אני כרגע חווה זרמים קטנים בגוף שכאילו מגיעים מהמוח בחילות קלות וחוסר איזון קל במובן של פוקוס סחרחורת קלה כזאת האם זה נורמלי? כמובן שאני עדיין מטופל אצל רופא מוסמך אבל תמיד שמח לשמוע עוד דעה :)

שלום חנן, התופעות שאתה חווה הן טיפוסיות להפסקת ציפרלקס. זה נורמלי וזה צפוי לחלוף תוך כמה שבועות. שיהיה בהצלחה עם הפסקת הטיפול.

ד"ר ברקאי, שלום רב חשוב לי להדגיש שאני מקבל שוב ושוב, בפעם ה10 לערך, תגובת פסיכיאטר (כולל תגובתך) שאינה מתייחסת קונקרטית לטענות שהעליתי בעקבות סדרת הבדיקות הארוכה. בכל התגובות הייתה ניכרת מגמה של התעלמות מהנושא הכאוב שאני מנסה לחשוף פה. השימוש בתכשירים נוירולפטים ובחומרים דומים, המשבשים את פעילות המח לטובת שיפור במצב הנפשי מטשטשות את הפציינט והשימוש בהן נעשה הרבה לפני שבודקים את פוטנציאל ההחלמה ע"י שימוש בדיאלוג נכון עם הפציינט המתמודד. (פסיכיאטרים רבים הודו שניתן לפתור את מרבית הבעיות על ידי דיאלוג טיפולי/פסיכולוגי +הכוונה נכונה וחיזוק הבריאות הגופנית במקביל). מתוך הדברים הוסקה מסקנה חד משמעית שלפיה נראה כי מאז תחילת המאה ה20 המערכת הפסיכיאטרית הסתירה את המידע החשוב, תבעה את מה שהוכר לכולנו עד היום כ"מסלול הקונבנציונאלי לטיפול נפשי ייעודי" באמצעות טיפולים הרסניים ובדרכים מניפולטיביות בלתי פוסקות, שיכנעה את העולם כולו בתפיסה שגוייה זו. שים לב שגם בתגובתך "חידדת" נקודות שמסיטות מהנושא הלא פתור שאני מעלה כאן. גישה כזאת דומה מאוד לגישתם של פסיכיאטרים רבים שנשאלו על פשר העניין. אוכל להוכיח את נכונות הדברים אם ומשרד הבריאות ו/או הגוף העולמי הפסיכיאטרי ייעתר ליישום עריכת סדרת בדיקות, שבמהלכה יישאלו כ-100 חולי סכיזופרניה לפחות, על רצף חוויותיהם והסבר של ההבנה שלהם את הקושי ששרר עליהם בנקודת הפתיחה במשברם הנפשי ועד למועד ההחלטה למתן התכשירים נוירולפטים וההגבלות השונות. אני משוכנע, שמטבע הדברים, התמונה שתיוווצר תוכיח את צדקת הטענות כלפי ההסדר הקיים, שמחייב מתמודדים רבים ליטול תכשירים נוירולפטיים ולקבל אבחנות שגויות ומבלבלות, מבלי שניתנת להם כל אפשרות לטפל במגבלתם ע"י החלופה הטבעית הידועה ביעלותה, באיכותה וביכולתה לפתור את מקור הקושי הנפשי באופן ממוקד מטרה ובלתי הרסני . אבקש, ברשותך את תשובתך לשאלה. למה המערכת הפסיכיאטרית כופה את דרכה לשימוש באמצעים אלו מבלי שמאפשרת את המסלול הטבעי הנכון? מה האינטרס מאחורי זה? (ידוע שאנשים רבים ברחבי העולם מודעים לכך שהמערכת סותרת את הדרך הנכונה, באמת, להתמודדות עם ההפרעות הנפשיות המגוונות)

אור שלום, חשבתי שעניתי על טענתך. אם אני מבין נכון, אתה טוען שאפשר לטפל בסכיזופרניה באמצעו טיפול פסיכולוגי, ללא טיפול תרופתי. החלק הנכון בטענתך הוא שכמעט כל חולי הסכיזופרניה יכולים להסתייע בטיפול פסיכולוגי (דוקא לא פסיכואנליטי). רוב האנשים שחולים בסכיזופרניה נעזרים במידה זו או אחרת, בשלב זה או אחר של מחלתם בטיפול תרופתי ומיעוטם לא. אצל אלה שנעזרים בטיפול תרופתי, הוא עוזר ומקדם את היכולת לקבל טיפול פסיכולוגי ולא מפריע. לשאלתך, למה המערכת הפסיכיאטרית כופה את דרכה לשימוש באמצעים אלו מבלי שמאפשרת את המסלול הטבעי הנכון? עניתי לך שהמערכת אינה כופה דבר. "למערכת", כלומר לקהילת המטפלים בתחום הפסיכיאטריה, גם אין שום אינטרס לכפות דבר, לא אינטרס כספי, לא אידיאולוגי ולא אחר. אתה אומר "שאנשים רבים ברחבי העולם מודעים לכך שהמערכת סותרת את הדרך הנכונה, באמת, להתמודדות עם ההפרעות הנפשיות המגוונות". עניתי לך שאני פועל רק בשירות המטופלים שלי ומתוך האינטרס שלהם. אדרבא, מי שחושב שיש לו שיטה טובה יותר מוזמן להראות זאת באמצעות ניסויים קליניים מבוקרים שידגימו את תועלתה ואז כולם יעמדו בתור לקבל אצלו טיפול או ללמוד ממנו את השיטה שלו. מי שאין לו שיטה כזו- שיעמוד בצד, ידבר בצניעות, בלי הכפשות ולא יפריע לאלה שמתמודדים עם מחלות קשות- חולים ומטפליהם, לעבוד.

ונדנודי שינה קצרים (כאילו אני קם בלילה כל שעה וחצי שעתיים אחרי כמה דקות חוזר לישון לעוד שעתיים ושוב קם ככה עד הבוקר) אז כאמור הכדור שקיבלתי בכלל לא עזר לי והרופא שלי אמר לי לקחת עכשיו שתיים וכמו שהבנתי זה כדור להורדת לחץ מישהו יכול לעזור לי ולהמליץ לי אולי על כדור שינה שמתאים לי?

שלום רב, נדודי שינה מהסוג שיש לך מצריכים בירור לפני שאפשר להתאים טיפול. גורמים שיכולים להשפיע על השינה ולגרום תופעות כמו שיש לך: בעיות רפואיות כלליות. תרופות הרגלים (סמים, סיגריות, אלכוהול) בעיות רגשיות-פסיכיאטריות. אני ממליץ שתתיעץ עם פסיכיאטר/ית כיצד לברר את כל הנושאים האלה. ייתכן שחלק מהבירור צריך לכלול גם בדיקת מעבדת שינה. לאחר שנאסף כל המידע הרלוונטי אפשר להתאים טיפול. שינה נעימה.

לפני חודשיים בערך התחיל לי התקף חרדה עקב צפייה בקטע מסרט מסוים וכתוצאה מהחרדות התחלתי להרגיש פיזית מאוד לא טוב , עייפות וחולשה ברמה מאוד גבוהה ברמה שאין לי כוח להגיע ממקום למקום. עשיתי בדיקות דם והן יצאו תקינות , גם לפני החרדות הייתי אדם עייף אבל לא כמו היום. מאוד קשה לתפקד עם עייפות וחלושה כאלה שהן לאורך כל היום ובכל מקום אבל באות לידי ביטוי במיוחד בחוץ ובאור יום , התחלתי לקחת מולטי ויטמין למרות שלא נמצא חוסר , מה אני יכולה להעשות בשביל להוריד את רמת העייפות והחולשה? והאם יש עוד בדיקות חוץ מבדיקות דם שאני אמורה לעשות?

עייפות וחולשה שהתחילו בעקבות התקף חרדה בעת צפיה בסרט, הן חוויות מנטליות ונובעות ממצב פסיכיאטרי כלשהו, בסבירות גבוהה. למרות זאת צריך להתחיל קודם כל עם בדיקות רפואיות כלליות ולשלול גורמים רפואיים כלליים לתופעות האלה, לפני שפונים להתייעצלות פסיכיטארית. אינני יכול לדעת אם נחוץ לך בירור נוסף, כי צריך מידע נוסף: גילך, הרקע הרפואי הכללי שלך, הרקע הפסיכיאטרי שלך, בהרגלים שלך (עישון/אלכוהול/סמים), האם יש לך תסמינים גופניים נוספים. לאחר כל זה, אם רופא משפחה אומר לך שאין עוד בדיקות או שאלות אבחנתיות חשובות שצריך לברר, אז צריך להתקדם לבדיקה פסיכיאטרית.

זאת הפעם הראשונה שיש לי התקף חרדה , אני בת 26 , אינני צורכת סמים ועשיתי בדיקות דם והן יצאו תקינות , השאלה שלי אם יש עוד בדיקות שאני צריכה לעשות? ומה אני יכולה לעשות בשביל להוריד את רמת העייפות והחולשה?

טיפול בהלם חשמלי מעניין אותי לצורך שכיחת אירועים טראומתיים שחוויתי , שמעתי שניתן להשכיח אירועים ממספר חודשים קודמים האם משתמשים בטיפול הזה עוד היום? באילו מקרים?

טיפול בנזעי חשמל מועיל למספר מצבים פסיכיאטריים, בראש ובראשונה דיכאון עמיד, שלא הגיב לכמה ניסיונות של טיפול תרופתי. טיפול זה אינו מועיל לתסמינים פוסט-טראומטיים. אמנם יש לטיפול תופעת לוואי של פגיעה בזיכרון, אך מדובר בפגיעה ממוקדת מאד- בזיכרון של הנזע עצמו וכמה דקות לפניו ואחריו. בשנים עברו, כאשר לא ידעו מה המינון הנכון של "כמות החשמל" (כמות המטען החשמלי) שיש לתת ונתנו מינונים מוגזמים מאד, היו תופעות של פגיעה קשה יותר ולעיתים בלתי הפיכה בזיכרון. זו כמובן לא תוצאה רצויה של נזעי חשמל.

אני נוטלת חצי כדור מזה 5 שבועות. מרגישה חוסר שקט, עייפות האם זה תופעות לוואי של הכדור? אם אין שום שיפור בחרדה, האם מומלץ ליטול משהו אחר?

חוסר שקט ועייפות יכולים להיות תופעות לוואי של הכדור או של ההפרעה שבה הכדור נועד לטפל. חשוב להבדיל בין 2 האפשרויות כי בכל אחת מהן ההמלצה הנכונה היא הפוכה- במקרה שמדובר בתופעות לוואי של הכדור- צריך להפסיק אותו ולהחליף למשהו אחר, במקרה שמדובר בביטוי של ההפרעה שבה הכדור בה לטפל- צריך להעלות את המינון. כדי להחליט מה קורה אצלך, כדאי שתתייעצי עם הפסיאטר/ית המטפל/ת.

בס"ד ד"ר ברקאי שלום וברכה, (פניה בשם חבר,) לאף אחד אין הסבר, נאמר לבחור בן ה-45 שמדובר כנראה, באיזון כימי או בפולסים חשמיליים במוח.. מה הכיוון אליו הייתה מציע שאגש כדי למצוא פתרון. לא עוזר לא אקמול ולא כיו"ב... לפני כחצי שנה היה במצב דכאוני יצא ממנו בזכות טיפול של איזה כדור אנטי דיכאוני וובן או קסאנקס..כמדומני.. תודה..

כדאי שתשקול פניה לגורם טיפולי שמתמצא בהפרעות משולבות של גוף ונפש. מקום אחד כזה הוא המרפאה להעצמה גופנית בבית החולים איכילוב. לפרטים נוספים ראה בלינק הבא: http://www.tasmc.org.il/Internalmed/Neurology/Pages/functional-neurological-disorders.aspx

האם יש קונטרה- אינדיקציה בין פקסט לצלילה?

לא

שלום האם תוכל להגיד לי בבקשה,כמה אחוזים מקבלים עבור המחלה OSD דרך הביטוח לאומי,לערך? תודה

0-100% אין תעריף קבוע.

חשבתי להגיש תביעה לנכות כללית האם צריך להמתין כמה חודשים לראות איך מתקדם או שאפשר מעכשיו להגיש אני מטופלת בכדור 8G ןשנאמר לי בהמשך יוסיפו לי SSRI ושמעתי שזה מינון נמוך עצם זה שאני מטופלת זה אומר שאני לא יכולה לעבוד?

לגבי תביעה, כדאי להמתין עד שיש אבחנה חד משמעית. צריך לדון על התזמון הנכון עם הפסיכיאטר/ית המטפל/ת. הפסיכיאטר/ית צריך לכתוב לך מכתב למוסד לביטוח לאומי וחשוב שתהיה במכתב הזה אבחנה חד משמעית. לכן התזמון הנכון הוא כאשר כבר יש אבחנה כזו. עצם זה שאת מטופלת לא אומר כלום על יכולתך לעבוד.

אני רציתי לדעת מה זה אומר באינטרנט ולהפתעתי ראיתי שההפרעת אישיות הזאת לא קיימת יותר בספר DSM יש לי וועדה רפואית בקרוב האם הם יתחשבו במה שכתבה או שההפרעה לא קיימת בספר לא יתחשבו בה? לדעתי ההפרעה עדיין קיימת ICD 10 ואולי אני טועה אני לא יודע אם להגיש את הטופס לוועדה או שהוא כבר לא רלוונטי ורציתי לדעת בבקשה מה זה אומר חשד לפרודרומה פרה פסיכוטית? זה אומר שעדיין לא מאובחנת המחלה שיש לי? או זה אומר שאני חייב להשאר במעקב? או מה זה אומר?

הפרעת אישיות פרנואידית אכן נמחקה מ- DSM 5, אך מערכת סיווג זו עדיין לא התקבלה בשום גורם רשמי בארץ. אינני יודע איזו ועדה אתה צריך לעבור, אך משרד הבריאות והמוסד לביטח לאומי משתמשים בספר ICD 10 לצורך אבחון פסיכיאטרי ושם יש את האבחנה של הפרעת אישיות פרנואידית. חשד לפרודורמה פרה-פסיכוטית פרושו בדיוק כפי שאמרת, שעדיין לא מאובחנת המחלה שלך ושאתה צריך להישאר במעקב, בדיוק כפי שאמרת. זה גם אומר שאין כרגע מקום לטיפול תרופתי כלשהו, כי לא בטוח שהמצב יתקדם למחלה כלשהי. המונח "פרודורמה פרה פסיכוטית" או פשוט "פרודרום" (prodrom) מציין הרבה פעמים בפסיכיאטריה מצב שבו יש סימנים מסוימים של סכיזופרניה אך לא בטוח אם המצב יתקדם להיות סכיזופרניה. אינני יודע אם לזה התכוונ/ה הפסיכיאטר/ית שלך או לא. חשוב שתשוחח עם הפסיכיאטר/ית המטפל/ת ותשאל אותו מה כוונתו.

שלום רציתי לדעת אני התחלתי לקחת בזמן האחרון לוריוון לחרדה וזה עוזר ושמעתע שזה עוזר גם לשנ האם זה נכון ובאיזה מינון?

לוריוון עוזר לחרדה, הוא עוזר פחות לשינה. למעשה העובדה שמדובר בתרופת הרגעה לא כל כך מרדימה נחשבת ליתרון כי אפשר לקחת אותה גם בשעות היום. תרופות הרגעה יש ליטול במינון הנמוך ביותר שמשיג את התוצאה הרצויה. עם לוריוון מספיקים בדרך כלל שני כדורים ליום (1 בבוקר + 1 בערב) לטיפול בחרדה. יש לזכור שלוריוון (ושאר התרופות במשפחת הבנזודיאזפינים שאליה הוא שייך), גורם לתלות אם נוטלים אותו באופן קבוע, יומיומי לאורך תקופה של יותר מכמה שבועות.

האם יש קשר בין השפעת ההתמכרות בין: 1. בנזודיאזפינים 2. אלכוהול 3. קנביס רפואי? כלומר - האם דילוג בין אלכוהול או תרופה מהקבוצה הנ"ל למשל יכול למכר, כי הם עובדים על אזורים דומים במוח וכדומה? או שאין קשר?

יש תלות הדדית בין בנזודיאזפינים לאלכוהול, אך למיטב ידיעתי, אין תלות הדדית בינם לבין THC (החומר הפעיל בקנביס רפואי).

האם יש התנגשות בין אסיוול לבין אדויל ליקווי ג'ל: יש לציין שאני נוטלת גם טגרטול סי אר 400 מ"ג וטלפסט

שלום יעל, כיוון שהשאלה שלך נוגעת להשפעות גומלין בין 5 תרופות מתחומים שונים, אני מציע שתפני את השאלה לפורום תופעות לוואי בטיפול התרופתי (http://www.doctors.co.il/forum-5508)

שלום רב, מזה זמן רב אני חווה דיכאון וחוסר רצון לקום בבוקר כמו בעיה של זיכרון ואף לפעמים מחשבות לא נעימות ומשאלות לב לסיים את החיים האלה. אני אבא למשפחה יש לי 4 ילדים ואני מרגיש שהתפקוד שלי בבית יורד וכל המטלות נופלות על אישתי שכבר קורסת. יש לי עסק משפחתי וגם הוא בעקבות המצב בקושי מתפקד ומתחיל להכנס לחובות. נקודה חשובה אני בעל היסטוריה של היפוטירואיד מולד שמאוזן אבל לעיתים יש קפיצות מעלה ומטה אבל הרגשות כאלה לא היו לי בחיים. התיעצתי עם הרופאת משפחה היא שלחה אותי לבדיקת דם ויצא TSH 4.5 לדעתי המצב לא נובע מבלוטת התריס אלה יש בעיה אחרת. אשתי טוענת שאני חייב לעשות אבחון ואפילו להגיד תביעת נכות שנוכל להתקיים גם במקביל לטפל בבעיה. התיעצתי עם פסיכיאטר שרצה 1800 שח לכתוב אבחון ואין לי את הסכום האסטרונומי הזה מה עושים? אני בחרדות ובדיכאון מהמצב

שלום רב, חוות דעת לצורך תביעה עולה כסף. אין מה לעשות. אבל לפני שחושבים על תביעה, צריך לחשוב על אבחון וטיפול. במקומות רבים בארץ יש מרפאות פסיכיאטריות ציבוריות בהן אפשר לקבל טיפול פסיכיאטרי ברמה מצוינת, חינם אין כסף. גם למרבית קופות החולים יש כיום מערך של פסיכיאטרים שמקבלים מטופלים דרך הקופה. אם תהיה בטיפול פסיכיאטרי קבוע במסגרת כלשהי, הפסיכיאטר/ית המטפל/ת יכתוב לך מכתב לצורך תביעת נכות במוסד לביטוח לאומי בעלות נמוכה הרבה יותר או, במקרים מסוימים, ללא עלות נוספת כלל.

מה לגבי נושא ההיפותירוייד האם הוא אחראי למצב או שזה באמת תסמינים של מאניה דיפרסיה?

TSH של 4.5 הוא תקין- סביר להניח שאין לך תת תריסיות או יתר תריסיות כרגע.

הפסקתי לפני כ-9 ימים סרנדה 100 מ"ג (באופן מוחלט, לאחר שירדתי במינון בצורה הדרגתית ) ואני חווה תחושות לוואי קשות של עייפות נוראית, סחרחורות ובעיקר התקפי זעם, עצבנות, חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות.האם ניתן לשייך את התופעות הללו (בעיקר הנפשיות) להפסקה של הכדור ואם כן תוך כמה זמן בערך זה אמור לעבור? יכול להיות שאלה תחושות שילוו אותי מעתה והלאה בגלל שאני לא נוטלת יותר כדורים?

שלום ענת, ייתכן שהתופעות שאת מתארת נובעות מהפסקת הטיפול. הן צריכות לחלוף תוך כמה שבועות. יש הטוענים שתופעות "הגמילה" יכולות לא לחלוף, אין לזה ראיות ואני לא פגשתי תופעה כזו אצל אף מטופל. אפשר להקל על תופעות אלה אם תחדשי את הסרנדה ותרדי יותר לאט במינון.

אני סובל מPTSD בעקבות מספר אירועים שקרו לי בצבא. כיום אני לוקח 300 מ"ג לוסטרל ובמקרה הצורך שניים או שלושה כדורים של קלונקס 50 מ"ג. אני בטיפול כבר שנה וחצי כמעט, ומצבי ישתפר מאוד. בתחילת הטיפול לקחתי ציפרלקס אבל לא היה לו שום השפעה. אני לא בחור גדול או שמן. 1.80 76 קילו באזור גיל ה30 רציתי לדעת עם המינונים גבוהים? יש תחלופה תרופתית? מה התופעות לוואי לאורך השנים?

שלום גיא, לשאלותיך: 1. האם המינונים גבוהים? המינון של לוסטרל הוא גבוה. לגבי המינון של קלונקס, אני חושב שטעית כי המינון שכתבת אינו בתחום הטיפולי המקובל. 2. האם יש חלופה תרופתית? אם הטיפול עוזר, למה להחליף אותו? 3. מה התופעות לוואי לאורך השנים? יש רשימה ארוכה של תופעות לוואי ל- 2 התרופות והן מופיעות בעלון לצרכן שמצורף לקופסה של כל אחת מהן. כדאי לקרוא את הטופס ולהתייעץ עם הפסיכיאטר/ית המטפל/ת לגבי תופעות לוואי שרלוונטיות לך אישית. אלה תרופות שנמצאות בשימוש כבר שנים רבות ולא ידוע על שום נזק מצטבר ובלתי הפיך שהן גורמות.

לכבוד ד"ר גבריאל ברקאי. דבר ראשון תודה רבה. הקלונקס הוא באמת 0.5 מ"ג. וממנו אני לוקח 2 או 3 כדורים בנוסף ל300 מ"ג לוסטרל. האם קיימת בעיה עם כמות התרופות? או המינון?

שלום רב, אחותי, בת 47, סובלת מפיגור שכלי קל ומהפרעה פסיכיאטרית המתבטאת באי הבנת המציאות (מאשימה את הסביבה במצבה-שלא למדה באוניברסיטה, למשל), ובהתפרצויות זעם רבות. לאחרונה, לרוע מזלה, חלתה בסרטן. היא עברה ניתוח אך מסרבת בכל תוקף לקבל טיפול כימותרפי. היא נכנסת להתקף פסיכוטי הכולל צעקות והאשמות בכל פעם שהנושא עולה. אנחנו מיואשים ומדוכאים, שכן מדובר בטיפול יחסית קל, ומציל חיים. האם ניתן לסייע לנו בדרך כלשהי?

שלום יעל, הכלל הוא שטיפול מציל חיים צריך לעמוד לרשות כל אדם ואין למנוע ממנו את הטיפול רק מכיוון שהוא אינו מסוגל להבין את המצב, לחשוב בצורה צלולה, לקבל החלטות מתוך שיפוט תקין ולכן לא יכול להביע הסכמה מדעת. עמדה אתית זו מקבלת גיבוי בחוק זכויות החולה שגם קובע כיצד יש להתמודד עם הסוגיה הזו במגוון של מצבים רפואיים. כדי לדעתי מה הדרך הנכונה לפעול צריך להכיר טוב את מצבה הרפואי הכללי של אחותך ואת מצבה הפסיכיאטרי. ייתכן שצריך למנות לאחותך אפוטרופוס לגוף, שיוכל להביע במקומה הסכמה לטיפול שנדרש לה. זה יכול לפתור את השאלה מי יקבל החלטה במקום אחותך שכנראה אינה מסוגלת להחליט בעצמה, אך לא יפתור את השאלה המעשית של איך לתת לה את הטיפול בפועל. לצורך זה דרוש טיפול מתואם פסיכיאטרי ואונקולוגי וייתכן שהדבר יכול להיעשות במסגרת אשפוז כזה או אחר.

שלום אני בן 35 וסובל מזה שני עשורים מדיסתמיה כאשר תרופות לא עוזרות לי בכלל.אני מעוניין לעשות DBS או VNS. האם הנתוחים יכולים להתבצע למי שיש לו דיסתימיה? אם לא מה ניתן לעשות בנדון. אם כן למי לפנות כדי לבצע את הנתוח? תודה

DBS (deep brain stimulation) הוא שיטת טיפול בה מחדירים לאזורים ספציפיים בעומק המוח אלקטרודה שיכולה לגרות את תאי העצב באותם אזורים. שיטה זו משמשת לטיפול בכמה מצבים, בראש ובראשונה- מחלת פרקינסון. שיטה זו משמשת באופן ניסיוני לטיפול בדיכאון. למיטב ידיעתי מבצעים בבית החולים הדסה פעולה זו באופן מחקרי לאנשים שסובלים מדיכאון עמיד. Vagal Nerve Stimulation (VNS) היא שיטת טיפול בה מחדירים מגרים באמצעות קוצב חשמלי את עצב ה- Vagus. הגירוי החשמלי מתקדם בעצב עד למוח ויכול להשפיע עליו. שיטה זו משמשת לטיפול באפילפסיה ומיושמת באופן נסיוני גם לטיפול בדיכאון עמיד. אין למיטב ידיעתי מחקר פעיל ביישום שיטה זו לדיכאון בארץ. לא הודגמה למיטב ידיעתי תועלת משיטות אלה לטיפול בדיסתימיה.

שלום. אני לוקחת קלונקס 0.5 1 ליום,ברצוני להפסיק . איך עושים את זה בהדרגה.

אין הרבה דרגות ביניים: צריך לרדת ל- 1/2 כדור ליום ולהישאר במינון הזה במשך כשבוע. אם אין הופעה של תסמיני גמילה (למשל: אי שקט, עצבנות, חרדה, קשיי שינה) או תסמינים אחרים שהתרופה נועדה לטפל בהם, אםשר להפסיק לגמרי את התרופה. אם מופיעים תסמינים מהסוג שתיארתי, צריך להמשיך ליטול את המינון של 1/2 כדור עד שהתסמינים דועכים ורק אז לבצע הפסקה. בכל מקרה צריך להתייעץ עם הפסיכיאטר/ית המטפל/ת או רופא/ת המשפחה.

תחקיר – האמת מאחורי נוהלי הטיפול הנפשי המקובלים (מאת: אור שרעבי) מתחילת המאה ה-20, אנשים שלקו באיזושהי מצוקה נפשית או רגשית, באופן משמעותי פונו יחסית מהר מאוד ל"בדיקה פסיכיאטרית". המערכת הפסיכיאטרית חסכה מעצמה התעסקות במקור המצוקה של הפציינט ויצרה את ה"נוסחה לטיפול נכון" שלפיה, הפציינט אמור לקבל "טיפול" באמצעים כגון: "סמים פסיכו אקטיביים" , ריתוק , הגבלות שונות התנהגות ברוטאלית וכו'. כל זאת במקום לעשות את הדבר הנכון: לדובב את הפציינט ולאפשר לו סביבה חמימה, מרגיעה, מתקשרת ומשקמת. המערכת הפסיכיאטרית קידמה, בין השאר, את התפיסה ש"נפגע נפש" הינו אדם "אבוד" ושהוא נטל לחברה. תפיסה זו התפשטה ברחבי העולם בקרב האוכלוסייה כולה, בכל דרגות החברה וגרמה לעיוות של המציאות הקיימת. מציאות שבה אנשים רגישים שפונים לטיפול (לא תמיד מרצון) לא מוצאים מקור אנושי שיספק להם הדרכה נכונה להתמודדות, תמיכה והכרה למשמעות האמיתית של הקושי הנפשי/רגשי/קוגנטיבי/התנהגותי שהם עוברים. מהלך מחקר - ראשוני (נקודת פתיחה: מאי 2006 , מקורות: הצהרת פסיכיאטרים-ארה"ב, משרד הבריאות-ישראל, מרכז בריאות הנפש "נס ציונה", שר הבריאות 2006 שלמה בניזרי, נציב תלונות הציבור-שלמה גליק, סגן מנהל בית החולים הממשלתי "נס ציונה" ד"ר נח גונן, המרכז הרפואי לבריאות הנפש "גהה" כללית, האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת "מגן לזכויות אנוש" ((CCHR, "הסיינטולוגיה", המרכז הישראלי לנפגעי כתות, העמותה הישראלית לבריאות הנפש "אנוש"-ד"ר הלה הדס, טלי פרץ, שרון רגב. בית הספר העל יסודי-חינוך מיוחד "תיכונית רעים" חולון, מיכל זילברמינץ תרפיסטית במוסיקה. ) במהלך מחקר ארוך טווח שערכתי נפגשתי ושוחחתי, בין השאר, עם אנשים שעסקו רבות במחקר סביב נושא "מקור הקושי הנפשי" ביניהם פסיכולוגים, רוקחים, מטפלים, אנשי מדע ומחקר. על פי סיכום ממציאיהם ניתן לומר ש"פתולוגיה נפשית" אצל אדם נוצרת בהתקיים 2 תנאים עיקריים: 1. האדם הלוקה בקושי הינו רגיש, מעצם אישיותו הטבעית. 2. האדם הלוקה בקושי חי/מתגורר בתקופת המשבר עם "גורם דיכוי". "גורם דיכוי" יכול להיות הורה, אח, מורה וכו'.. ברגע שהאדם הלוקה בקושי מגיב בצורה קשה להתנהגות מגבילה ומאיימת מצד "גורם הדיכוי" ניתן לומר, למעשה, שהוא מפתח חולשה כללית שמובילה לסימפטומים התנהגותיים וקוגניטיביים קשים למדי - ביחס לנורמה המקובלת וביחס לרמת החוסן הדרושה לקיום אורח חיים תקין ובריא. במצב משבר צריך לדעת כיצד לפנות לאותו "מתמודד" ולנסות להביא אותו לרגיעה תוך שימוש נכון במודעות העצמית הקיימת אצלו, בזמן המשבר, אף על פי שבמצבים אלו, על פי רוב המודעות העצמית הופכת מעורפלת מהרגיל ומתערערת היכולת להחזיק מעמד בתהליך טיפולי נכון וממצא. צריך לזכור שלמרות הקושי לתת אמון בדרך של טיפול ללא אמצעים מגבילים כגון: "תרופות" וכיו"ב והקושי לתת מקום לגישה של "דיבוב" ותקשורת מיטבית עם אדם החווה משבר, שימוש נכון באמצעים אלו ובגישה זו עשויה למנוע מה"מתמודד" סבל רב למשך שנים רבות ובנייה נכונה של ה"אני", ההתפתחות הרגשית/נפשית/קוגניטיבית/התנהגותית שלו על בסיס משאביו הטבעיים . למרות הידיעה כי טיפולים באמצעות "סמים פסיכו אקטיביים" (המכונים : "תרופות") , ריתוק, קשירות והתנהגות ברוטאלית הינם מסוכנים ופוגעניים, המערכת הפסיכיאטרית המשיכה בדרכה מכיוון שזה שירת אותה באופן מקיף, בעיקר כלכלית. במשך 7 שנים חקרתי את רשלנותה של המערכת הפסיכיאטרית מתוך עניין למצוא מזור לקשיים והליקויים הבריאותיים שאני עובר לאחר טיפול עם אופי הרסני במערכת זו. גיליתי שזה נכון לגבי הרוב המוחלט של האנשים שנפלו קורבן לטיפול פסיכיאטרי "לפי הספר". ממצאים אובייקטיבים לחלוטין שנחשפו בפני במשך שנות המחקר הביאו אותי לתדהמה ולצורך בלתי נמנע לחשוף את הנושא הסבוך והבעייתי לציבור ולתקשורת מכיוון שמדובר בגוף חזק מאוד שמרשה לעצמו לנהל את נושא בריאות הנפש באופן שלא מאפשר תיקון של טעויות רבות (על ידי צד ג') טעויות רוויות מניפולציות ואינטרסים. אז למה בעצם רק עכשיו הנושא הזה נחשף? למה דווקא על ידי אדם אחד? למה להאמין לזה? או.קיי, אז ככה: כדי לחשוף סדרת מחדלים כל כך מוסוות של מערכת כל כך גדולה צריך להיות גם "קורבן" וגם חזק ואובייקטיבי, לאורך תקופה ארוכה, תוך כדי בדיקת כל הצדדים המעורבים ומתוך השקעה של שעות רבות הכוללת השתתפות במחקרים קוגניטיביים, בדיקה יסודית של תיק רפואי ממשרד הבריאות/מרכז בריאות הנפש, ראיונות עם רופאים, אנשי מחקר, עובדים סוציאליים משפחות מתמודדים, רכזי שיקום, גופים אנטי פסיכיאטריים ("סיינטולוגיה" ונספחיו) ועשרות אנשים שאובחנו בתגית פסיכיאטרית (תחת הכותרת "מחלת נפש"). את כל אלו אני עברתי, הצלחתי לשרוד את מסלול הבדיקה ולהיות ער לנוכחות הממצאים, להיות מעורב פיזית ונפשית בנעשה תוך כדי שאני כואב כל פעם מחדש את המראות אל מול ההתנהלות הבעייתית המגבילה וההרסנית, בלשון המעטה, בקרב מערכת אנשי בריאות הנפש בישראל, מקורביה ובקרב משפחות האנשים המתמודדים עם מצוקות נפשיות רבות. המטרה בהקדמה זו, היא לחולל שינוי בתפיסה, שינוי שדרוש כדי לתקן את המסלול הלקוי המתקיים עד היום ללא שינוי. היכן שלא פניתי, תמיד הצליחו לשכנע אותי ש"מתמודד" אינו רשאי לתקן "רופא פסיכיאטרי" מכיוון שהוא אינו "שקול בדעתו", כביכול. הדבר אינו נכון, שכן בעיות של שיקול דעת אינן כרוניות והן מתקיימות בתנאים המתקיימים בתקופת משבר ולעיתים כטריגר של שימוש לקוי בתכשירים פסיכיאטרים. (על סמך סיפור אמיתי). השימוש בטיפולים הכימיים והגבלות הפסיכיאטריות השונות (המוסוות) משנים את המסלול הטבעי של הפציינט ומאותו רגע הופכים לכוח השולט על דרך ההשתקמות של הפציינט ("הקורבן" במקרה זה). זה מתחיל ב"שטיפת המוח" שאומרת ש"נפגע נפש", על פי רוב, מאבד איזון כימי במוח ולכן ישנה חובה לתת לאדם כזה "סמי הרגעה חוקיים" (תרופות) וכיו"ב. השימוש בתכשירים אלו (סמים פסיכו אקטיביים) יוצר תלות, משנה את מסלול התפקוד העצבי במוח באופן משמעותי, עשוי להיות בלתי הפיך וליצור אצל "נפגע הנפש" צורך בלתי נמנע להשתמש בתכשיר הפסיכיאטרי, כך שהפסקת השימוש בו גורמת להחמרה במצב וחוסר יכולת להחזיר את המצב הפיסי במח כבתחילה. המערכת הפסיכיאטרית טוענת שלא בצדק, בפני מטופלים שהחליטו להפסיק את התרופות, שהסיבה להחמרה במצב הנפשי נעוצה בעצם החלטתם להפסיק את השימוש בתרופה. בפועל, זה לא נכון. השימוש הראשוני בתכשיר הפסיכיאטרי יוצר מן "הקפאת תמונת המצב הנפשי", בעקבות השינויים המשמעותיים במסלולים במח שהוא יוצר . המערכת הפסיכיאטרית לא מגלה את העובדה הזאת ולכן אותו "פציינט" חי את חייו מתוך אמונה שה"תרופה" מחוללת שינוי לטובה באישיותו. הדבר החמור הוא שבמצב זה לא ניתנת אפשרות לאותו "פציינט" להשתקם באופן בלתי תלוי ולהחזיר את עצמו למצב של שליטה ובריאות מיטבית. לעיניי כל נראה ש"הכול בסדר" המערכת הפסיכיאטרית כל כך משכנעת עד כדי כך שלא כל כך פשוט לעלות על זה ולראות את האלטרנטיבה לטיפול נכון ומיטבי. כך הורגלה האוכלוסייה כולה ללכת שבי בעקבות מערכת "אחת ויחידה" ללא כל סיכוי לשינוי. העובדה שכולנו מאמינים שפתולוגיה נפשית היא, בין השאר, "סכיזופרניה" שהיא בעצם "מחלה" והיא "לכל החיים" מוכיחה שרובינו בכלל לא מודעים למניפולציות הרבות המופעלות כלפינו ממערכת זו. אז למה בכל זאת אנשים שאובחנו ב"מחלת נפש" לוקים בה לאורך כל חייהם ומרגישים על פי רוב, טוב יותר לנוכח הטיפול המקובל? הסיבה לכך, שהטיפולים הקונבנציונאליים גורמים, בין השאר, לטשטוש של הכאב הנפשי/פיזי אצל ה"פציינט" ה"מתמודד" כך שבנוכחות טיפולים אלו נוצרת התחושה שהסימפטומים נעלמים ונפתרים.... ברגע שהמוח מתרגל לתפקד רק לנוכח תרופות (וגם טיפולים חלקיים נוספים..) אז נראה שאין ברירה אחרת וה"פציינט" ה"מתמודד" נאלץ להיכנע לנוהלי הטיפול המופנים אליו מטעם מערכת בריאות הנפש. (זה מקובל ו"טוב" אז.. למה לא?). תפקידנו להיות ערים לנעשה, בייחוד לאחר שנחשפות עובדות כה רבות ולהיות בעלי דעה, בעלי סמכות להחליט מה טוב ונכון לנו כדי להרגיש טוב. להצהיר בעובדה שישנם אלטרנטיבות שהן בעצם מובילות אותנו אל האמת, המקור לקושי, למצוקה הרגשית/נפשית/קוגניטיבית/התנהגותית של רובינו ושל יקירינו. המטרה העיקרית היא להגיע למצב שבוא הממסד יישרת את צרכיהם האמיתיים של הלוקים בקושי נפשי מתמשך, לכל צוריו ולא ישליט סדר על פי החלטות חד צדדיות, החלטות שאינן מקדמות את המטופל לעבר הפתרונות הנכונות לטיפול נכון יעיל ובטוח.

שלום אור שרעבי, הודעתך היא חזרה על הודעה קודמת שפרסמת בפורום הזה בתאריך 7/6/13, בתוספת של מלל רב. בפעם הקודמת עניתי לך תשובה מפורטת, מהפורטות שכתבתי עד היום בפורום הזה. אתה מוזמן לקרוא ולהגיב ולהמשיך את הדיון כשרשור לתשובה שלי, לא בהודעה חדשה. כדי להקל עליך להגיב, אני מביא מחדש את התשובה הקודמת שלי כלשונה. אם תחזור שוב על אותם התכנים בהודעה חדשה, בלי להגיב בשרשור למה שכבר עניתי בפעם הקודמת, אני אראה בזה ניצול של הפורום למטרות פרסום ותעמולה שסותרות את המטרות של התייעצות ודיון פתוח שלהן הפורום מיועד. במקרה כזה אפעל להפסקת כניסתם של המסרים האלה לפורום. להלן התגובה שלי להודעה הקודמת: שלום אור, שלחת הודעה ארוכה מאד שנאמר בה הרבה. אנסה לענות לכמה מהדברים: תחילתה של הפסיכיאטריה המודרנית היא בראשית המאה ה- 19. רבים רואים בפיליפ פינל, רופא צרפתי את מייסד הפסיכיאטריה המודרנית. הוא היה מחלוצי התפיסה שהפרעות פסיכיאטריות הן מחלות. עד אז רוב האנשים, כולל רופאים, האמינו שהפרעות התנהגות הן סוג של עבריינות, או עונש על חטאים או עדות להשתלטות גורמים שטניים על נשמתו של אדם. חולים פסיכיאטריים היו נענשים, נרצחים או מנודים בבתי מחסה ענקיים, בתנאים נוראיים. פינל שנתמנה למנהל של בית מחסה פסיכיאטרי כזה התפרסם מאד בכך ששחרר רבים מהחוסים ממתקני הריסון הפיסי הנוראיים בהם היו כבולים והכניס למוסד נהלים של הגיינה ויחס אנושי. הפסיכיאטריה שהתפתחה במהלך המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20 למקצוע רפואי נפרד, היא זו שהחזירה במקרים רבים את החולים הפסיכיאטריים לחברה. החזירה להם את כבודם ואת צלם האנוש שלהם.הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי והפסיכולוגי מביאים תועלת ומזור לאנשים רבים זו טעות גדולה לבטל אותם ולהתכחש להם. התנגדות למקצוע הפסיכיאטריה היא התקפה על מיליוני האנשים שמסתייעים בטיפול פסיכיאטרי. חיסול מקצוע הפסיכיאטריה יחזיר רבים מהמטופלים 200 שנה אחורה, לאותם המקומות ולאותן שיטות טיפול שהיו נהוגות אז. בשם הפסיכיאטריה, נעשו לאורך ההיסטוריה הקצרה של המקצוע מעשים נוראים, בתקופת המשטר הנאצי, בברית המועצות, בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ובעוד מקומות רבים, כולל בארצות חופשיות ודמוקרטיות. אך בכך הפסיכיאטריה והפסיכיאטרים לא נבדלים משאר תחומי הרפואה ושאר תחומי הידע. תמיד יימצאו אנשים וארגונים שינצלו אותם לרעה. יש להילחם באותם אנשים, לא במקצוע. הרוב המכריע של המטופלים שלי ושל עמיתיי למקצוע אינם מטופלים בכפייה אלא מרצון ומתוך תחושה ברורה שהטיפול- תרופתי ופסיכולוגי מסייע להם. ובאשר לאותם מתי מעט שמטופלים בכפיה: ההיסטוריה האנושית עד הולדת הפסיכיאטריה מלמדת שאם לא היו מטפלים בהם רופאים היו "מטפלים" בהם שוטרים, חיילים, אינקויזיטורים או סתם אזרחים זועמים. אני, כמו רבים מאד מעמיתיי למקצוע, מאד גאה להיות פסיכיאטר, אני אוהב את המקצוע שלי ואת מטופליי ואינני משרת שום ממסד, אלא את המטופלים שלי בלבד.

ד"ר גבריאל ברקאי שלום רב, הטענות שהעליתי הינם תוצר של מחקר ארוך טווח שכלל עשרות בדיקות. במסגרת תהליך המחקר ניכר היה שהרוב המוחלט של המאובחנים ב"מחלה נפשית" מקבלים את הגדרתם מהר מידי לפני הבנה מעמיקה של בעייתם הנפשית וזאת בשל הקושי של המערכת הפסיכיאטרית ליצור דיאלוג מזין עם המטופל. הדברים שפרסמתי הינם עובדות אובייקטיביות שעלפיהם אני יכול לומר בוודאות, בין השאר, שהתרופות הנוירולולפטיות הינם קבוצת חומרים פסיכואקטיביים שמטשטשים, בלשון המעטה, את הפציינט וחוסמים ברמה מסיומת את יכולתו לחוות את התחושות הטבעיות שלו ולטפל בהן על ידי טיפול פסיכולוגי אנליטי ייעודי. עובדה זו חשפה בין השאר את התהליך הסטיגמטי הבעייתי שהתפתח בקרב האוכלוסיה כולה כולל הפסכיאטרים. על פי רוב היחס של פסיכיאטר למטופל הוא בעייתי מאוד ביחס ליחסו לאדם ניטרלי (לא מטופל). אוכל להמשיך לתת דוגמאות על פי הצורך. המגמה לצערי בכיוון הזה. חד משמעית

היי, אני סובל מחרדת נטישה, ביומיים האחרונים לא נטלתי כדור ובלילות התעוררתי מס' פעמים (לקיחת הכדור גרמה להפסקת התופעה), אני מרגיש שאני לא ממש מרוכז בימים האחרונים. אני תוהה אם יש טעם לחזור ולקחת את הכדור אחרי הפסקה של יומיים-שלושה, האם יקח לי שוב חודש לאזן את הגוף או שמא להפסקה שכזו אין משמעות? אני מעוניין לדעת אם קיים מצב שהכדור כבר לא ישפיע עלי בהיבטי החרדה ובהיבטים אחרים(הוא לא טרם בכלל לשפיכה מוקדמת שקיוויתי שהוא יעזור).

שלום רב, ציפרלקס אינו כדור שינה. אם הציפרלקס עזר לשינה סימן שהוא עשה זאת על ידי הפחתת חרדה. לכן כדאי לדעתי לחדש את הטיפול. אם הפסקת למשך יומיים בלבד, אפשר פשוט לחדש במינון המקורי. ציפרלקס גורם לעיכוב בשפיכה אצל 10-30% מהאנשים, אצל הרוב הוא לא משפיע בנושא הזה.

בקצרה על הבעיות שלי ...!אני זוכרת כשהייתי ב 5 היה לי זיכרון ישן שלא ידעתי מאיפה הוא שאלתי את אמא שלי תגידי זה נכון שאבא רדפ אחרינו עם גרזן והיא פשוט היתה מופתעת שאני זוכרת את זה ....שאלתי אותה עם הוא שולח מכתבים או שאולי הוא יעלה לארץ אבל היא אמרה לי שהוא לא צריך אותנו ....מאז אני זוכרת את עצמי ילדה עם חרדות חברתיות לא היו לי חברים במסגרות (גן בית ספר ) כשהיתי קטנה עד גיל 16 אני זוכרת את עצמי בוכה כמעט כול לילה וכשאני מסתכלת לאחור אני לא זוכרת למה היתי בוכה .. עכשיו אני לא מסוגלת לבכות כשאני לבד .....יש לי חוסר ביטחון עצמי כשאין לי חברה קרובה או מישעו קרוב ...אני לא מסתדרת במסגרות כמו עבודה ותיכון או צבא ....אני לא יכולה להיכנס לקשר עם גבר אני מרגישה אפס כשאנחנו מגיעים לקטע המיני במערכת היחסים ופשוט נסגרת בתוך עצמי .....יש לי לפעמים תחושה לא נעימה באזור החזה כמו פרפרים בבטן אבל משעו לוחצ כזה ....אני לא יודעת עם לפנות לפסיכולוג או לפסיכאטר.....עוברות לי מחשבות ממש מוזרות בזמן האחרון ויש לי מיגרנות כול הזמן

שלום רב, אני מצטער לקרוא מה שכתבת. כל ילדה (וילד) צריכה שיאהבו אותה ונפגעת מאד אם לא. מה שאת מתארת נראה לי כמו נושא לטיפול פסיכולוגי. למרות זאת אני מציע להתחיל בהתייעצות עם פסיכיאטר/ית ומשם להמשיך. אני לא יודע למה את מתכוונת במחשבות מוזרות ולא צריך שתפתחי את התכנים בפורום, אך חשוב שתפני לעזרה ושתשמרי על עצמך.

אני מחפשת דחוף רופא פסיכיאטר לבעיות נפשיות והפרעות אכילה לבחורה בת 35 שאובחנה עם בעיות אכילה קשות וחשש לנתיות אבדניות

שלום רותי, אנא צרי איתי קשר בדוא"ל [email protected] ואנסה לעזור בהפניה .