לדר,שלום

אשמח לדעה כללית על משהו שעוברת.. אנסה לתת רקע בקצרה(ככל האפשר:) אני בת 27,בגיל 18 עברתי מקרה של תקיפה מינית שהובילה לחרדה כללית שנמשכה כארבע שנים(מתח,תחושות ניתוק תמידיות וכו).במשך השנים האלו לא פניתי לטיפול,לא הייתי מודעת שמדובר בחרדה,ולא ידעתי מה זו חרדה בכלל.ייחסתי את זה למה שעברתי,ולמרות שהיה מאוד קשה לחיות עם זה,בעזרתו של אדם קרוב הצלחתי לתפקד"כרגיל",לעבוד וכו.עד שהגיע מצב שזה נהיה מאוד קשה ומכאיב והחלטתי ללכת לפסיכיאטר. אני מבחינתי חשבתי שאני משתגעת לגמריי ומתנתקת מהמציאות(היום יודעת שזה חלק מהחרדה). הפסיכיאטר הרגיע אותי שלא משתגעת;) ורשם לי תרופה נוגדת דיכאון,רסיטל אם אני לא טועה,וקלונקס. פחדתי מאוד לקחת את התרופה הטיפולית ולכן לקחתי רק את הקלונקס (0.5 מג) מס ימים. זה מאוד עזר לי והחרדה הכללית נרגעה,לא לקחתי יותר קלונקס ולא התחלתי את התרופה הטיפולית. לאחר שנה בערך,נפרדתי ממי שהפך בתקופה ההיא לבעלי וזה הוביל אותי למצב חדש- התקפי חרדה. ההתקפים נמשכו כשנתיים,והתרחשו כאשר היתי נכנסת למקומות(דפיקות לב,סחרחורת וצורך לצאת מהמקום במהירות). החיים שלי הוגבלו והצטמצמו,זה התחיל מהתקף חרדה אחד והפך לחרדה שיניונית-פחדתי מעצם היווצרות התקפים,מה שגרם לכך שזה נמשך.הפחד העיקרי היה התעלפות או התמוטטות. התחלתי לקחת קלונקס,שוב,רציתי להתמודד ללא תרופות טיפוליות והאמנתי ביכולת שלי.וכך במשך שנתיים נטלתי קלונקס על בסיס יומי, רק 0.25 מ"ג ביום,כי יודעת שזו תרופה שעלולה למכר ולא מיועדת ללקיחה קבועה. יודעת גם שהמינון הזה דיי מצחיק ולא נחשב כמועיל,אבל רציתי לעשות את רוב העבודה בעצמי כנראה. כך,עד היום,במשך שנתיים וחצי, לוקחת כל יום 0.25מ"ג, ושמחה להגיד שכמעט כשנה כבר אין לי התקפי חרדה,ולא חרדה כללית. לא הלכתי לטיפול,אבל לא ויתרתי ולמדתי לא לחשוש מהתקפי חרדה,וכך הם הלכו ונעלמו. התחלתי לחיות יותר,לעשות דברים,לא לפחד להכנס למקומות,ולשמוח מחדש. העניין שלשמו מבקשת את דעתך זה שלפני כמה ימים היו לי סחרחורות חזקות במשך כל שעות הערב והלילה,הן התחילו לאחר ויכוח,כך שהייתי דיי נסערת,אבל התחושה היתה סחרחורות חזקות ופחד שקורה לי משהו.למחרת חשש מאוד חזק ש"חולה במשהו חמור" והרגשה כאילו הסחרחורות לא לגמריי עברו. בימים מאז כל הזמן "בודקת" אם מסוחררת",נמצאת בתחושה שיש לי איזו מחלה קשה. הדבר היחיד ש"הרגיע" אותי כמה שזה מגוחך לומר זה שכשעשיתי קניות בימים האחרונים כל פעם שהגעתי לקופה תקפו אותי הסחרחורות שוב(מה שהיה קורה לי תמיד בקופה כשהיו התקפי חרדה)וכשיוצאת מהמקום זה נרגע. אז כעת מאוד לחוצה,אני לא מבינה אם אלו התקפי חרדה,שפשוט מתבטאים רק בסחרחורת,וכך גם מה שהיה לי באותו יום הוא פשוט איזשהו התקף חרדה שהתבטא בסחרחורות(יש כזה דבר?) או שמדובר במשהו בריאותי, שחייבת לציין הכי מפחיד אותי ואפילו מפחדת ללכת להבדק):. אם זה היה חס וחלילה בריאותי, *האם זה הגיוני שזה ימשיך להתבטאות אחכ בצורה שתיארתי-כמו כשהיו התקפי החרדה,באותם התנאים? *האם זה נשמע כסוג של התקפי חרדה ששבו בצורה כזו? * והאם התקפי חרדה יכולים להתבטא רק בסחרחורת ולחץ,בלי שהאדם חשש לפני כן(רגילה שהתקפי החרדה היו בעבר רק כאשר חששתי לפני כן שהם יקרו). כמובן שלא מבקשת איבחון אלא רק דיעה כללית. מתנצלת על האורך.. שנה טובה פורייה ומבורכת עדן.

שלום רב, ראשית קבלי את הערכתי לאופן ההתמודדות שלך. באמת ראוי להערכה. שנית, חרדה יכולה להגיע בכל מיני אופנים, כולל סחרחורות, וביחוד עם בעבר זה היה חלק מהתקפ החרדה. יחד עם זאת שווה להבדק בקופ"ח. בעיות קלות כמו אנמיה ועוד הן הסיבה השכיחה לסחרחורות, וזה כל כך פשוט לאבחן ולטפל- שפשוט חבל לפספס.

תודה רבה. אני חושבת שזה אכן חרדה כי בימים האחרונים(מאז שזה התחיל) קורה לי כמו שהיה בזמן התקפי החרדה שבמקומות ציבוריים פתאום זה קורה(תחושת עירפול ופחד להתעלף). נזכרתי גם שמזמן לפני שנים,לאחר האונס כשהיתי בחרדה כללית אז התופעה הגופנית היחידה שבה החרדה התבטאה היתה סחרחורות. המעגל(המכאיב) פה זה שמצד אחד מפחדת להבדק(הצעד הכי רחוק שהגעתי אליו הוא לבקש מרופאת משפחה טופס לבדיקות דם כלליות,וזה גם היה לי קשה מאוד)אבל לא עשיתי אותן...ומצד שני ככל שלא נבדקת אני מזינה את החרדה ש"אולי יש לי משהו חמור",ואולי אפילו גורמת להיווצרות הסחרחורות בגלל זה. התשובה שכנראה רציתי היא שאין מה לדאוג וזה בטוח חרדה,ואז הייתי יודעת איך להתמודד עם זה וכמעט בטוח להתגבר על זה דיי מהר(כי התגברתי על הרבה יותר בעבר) אבל יודעת לצערי שלא יכולה לקבל אותה כך:) שוב תודה, עדן