מובסת
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
שלום אני בת 33 וסובלת מדכאון מג'ורי עמיד לתרופות 20 שנה. לפני כחודש סיימתי סדרת טיפולים בנזעי חשמל שלא היתה אפקטיבית. שנים ארוכות אני סובלת מסימפטומיים פיסיים רבים שנובעים הן מהמחלה והן מהטיפול התרופתי הממושך הכוללים דופק מהיר, סחרחורות, הפרעות בראייה ובעיקר חולשה מאד חזקה - אני לא זוכרת כבר מתי חשתי טוב. לעיתים אני מאבדת את ההכרה. בדיקות רפואיות שמטרתן היה לשלול משהו פיסי היו תקינות. לאחר התמודדות ארוכה, יש לי לאחרונה מחשבות אובדניות שאני לא מוציאה אותן לפועל רק בגלל שאני לא מוכנה בשום פנים ואופן לעשות את העוול הזה למשפחתי אליה אני קשורה מאד ובמיוחד לילד שלי שהוא בן שנה ותשעה חודשים. אבל הכאב הוא אינסופי ואני מפחדת שלא אעמוד בזה. אני לא מוכנה להתאשפז כי אני שפויה לגמרי וזה רק יזיק לי להיות הרחק ממשפחתי. לאחרונה הפסיכולוג שלי ממליץ לי להפסיק את הטיפול התרופתי (כרגע 300 מ"ג אפקסור, 200 מ"ג טרזודיל, כמו כן אני נוטלת 2 כדורי לוריוון וכדור וחצי סטילנוקס לשינה ביום) כי הוא טוען שהם לא מועילים ממילא והם גורמים לי לנזקים גופניים רבים (אותם פירטתי לעיל). הפסיכיאטר שלי כרגע בחו"ל אז אני לא יכולה להתייעץ איתו אבל אני מניחה שהוא יתנגד בתוקף. אני מבקשת לשמוע את דעתכם (למרות שבתור רופאים אני משערת שגם אתם תיהיו נגד) תודה רבה
שלום רב, לצערי, במקרה כל כך מורכב, יהיה זה לא נכון להביע. דעה מבלי להכיר את כל הפרטים לעומק. האם לפסיכיאטר יש מחליף שתוכלי להתייעץ עימו? בכל אופן גם הוא בוודאי לא מכיר את כל הפרטים. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il