עזרהההה....

שלום רב, יש בעיה שאני לא יודעת איך להתמודד איתה, יש מישהו קרוב אליי שמיואש מהחיים, טוען וחוזר שנמאס לו מהכל, יש לציין שיש לו גם חרדות של בחינה, לחצים, דיכאונות... ייאוש כללי מהחיים שמגיע לעיתים קרובות. ולפעמים גם טוען שהוא תמיד קרוב לעשות לעצמו משהו. הוא כבר היה בטיפולים אצל פסיכולוג וגם נתנו לו כדורים... כדי שירגיש טוב יותר. אבל הוא טוען שהטיפולים לא עוזרים לי שכלום לא עוזרררר והוא מיואש ולא רוצה לחיות!!! הוא בן 20 + אני ממש מדואגת! אני משכנעת אותו ללכת לקבל עזרה והוא מסרב!!! מה אני צריכה לעשות?? מה עושים במצב כזה?? הוא מסרב בתוקף לקבל עזרה מיקצועית אבל מטופל בכדורים. שכמובן לא עוזרים... כי הוא נכנס לדיכאונות כל שני וחמישי, פסימיות לגבי החיים .. מה לעשות כששום דבר לא עוזר והוא מסרב לכל דבר? תודה...

ליז שלום, א. כדאי להודיע לפסיכולוג ופסיכיאטר/ רופא מטפל על מצבו- כבר מחר בבוקר. הם מכירים אותו ואולי הוא יסכים לענות לטלפונים שלהם או שהם יוכלו לכוון אותך מתוך הכרותם איתו. ב. ניתן להתייעץ עם פסיכיאטר מחוזי- ניתן ליצור עימו קשר דרך לשכת הבריאות המחוזית (בספר טלפונים בהתחלה יש את הטלפונים של משרדי הממשלה, וזה תחת משרד הבריאות). בהצלחה

דוקטור יקר כוונתך בוודאי לטובה, אבל מה אם מדובר במניפולציה מצידה של אם טורדנית?? אולי הוא מיואש ממנה ולא מהתרופות?? אולי הוא לא מצליח לצאת מהדיכאון למרות שהוא מטופל כי לא משנים את הסביבה שמלחיצה אותו??? צריך תמיד להיות זהירים מאד לפני שמציעים פתרון של אשפוז ל"בן משפחה מודאג" כי לפעמים הוא לא מודרג מהסיבות הנכונות!!!! ואתה יודע, בפסיכיאטר המחוזי לא רואה את הפציינטים לפני שהוא רושם להם בדיקה כפויה, והרופא התורן כבר עייף ומותש מעוד יום עבודה מטורף וןהוא רואה לפניו בנאדם נסער שעשו לו עוול ומשוכנע שמדוןבר ב"מחשבות שווא" וכולי אז "ליתר ביטחון" הוא עוד עלול לכלוא אותו ללא סיבה מספקת ולך תצא ממעגל הקסמים המטורף הזה אחר כך זהירות, מניסיוני

תודה על ההערה. אולי היה עלי להדגיש כי הפניה לפסיכיאטר מחוזי היא בלית ברירה, אבל מאידך- יתכן והפונה אכן באמת דואגת לבן משפחה או אדם קרוב שללא מתן עזרה עלול לשים קץ לחייו. ואותה פונה תשא על מצפונה כל חייה את התחושה שלא עשתה את המירב להציל את חייו. זו תמיד דילמה לא פשוטה. כיוון שאינני מכיר את הפונים אני חש שחובתי המוסרית היא למסור את כל המידע הקיים ברשותי- והם יעשו איתו מה שנכון בעיניהם. כמו שאת יודעת- ידע עשוי להיות חרב פיפיות. גם אינשטיין לא חשב שמישהו יזרוק פצצת אטום אותה תכנן עפ"י הידע שלו. ועדיין אני תומך בהפצת הידע ולא בהסתרתו, עם הסיכון שמישהו ישתמש בו לרעה.