בהמשך להודעתי בנושא -האינטרנט, רציתי

לומר שלמשל , אני היום (לא ממש היום, משהו שנמשך זמן לא מבוטל) משלמת מחיר כבד עקב חוויה מאוד מאוד קשה שעברה עלי, בשימוש לא זהיר בפורום פסיכולוגי. כתוצאה מכך, וזה אולי ישמע קצת מוזר או משונה, אך אני סובלת היום, נמנעת מכל דבר או משהו שחודר למרחב הפרטי שלי (אפילו טלפונים מחברות שאני לא עונה להם, נסיעה לבקר חברות וותיקות, יותר הסתגרות בבית ומאנשים). זה נשמע קצת כמו "שריטה" וכואב וחבל לי שאיכות חיי נהרסה אבל זה כמעט בלתי רצוי - ההמנעות הזו שלי, הפחד, התחושה שבטחון קיומי שהיה התערער לו. אני רק יכולה לקוות שאם השנים ואולי אם עזרה מסויימת והמשך בהתנסויות חיוביות- יכלו את הטראומה הזו. ובנוסף, רציתי לציין לכל משתתפי פורום זה- אל דאגה! הפורום הזה הוא מקום מאוד בטוח- ד"ר שמגר, דואג למחוק הודעות אלימות ותוקפניות, ויודע לעזור בדרך מיומנת ומקצועית. כך, שצריך לבדוק כל מקרה לגופו, ולא לעשות הכללות יתרות. בהזדמנות זו רציתי לאחל לך - ד"ר שמגר, תודה אמיתית על שלא הבהלתי אותי, שלא זרקת אבחנות חסרות שחר, שידעת איך לנהוג, שלא רמזת או סגרת לי את הדלת. ודווקא בגלל היכולת הזו שלך, הסבלנות ואורך רוח...הצלחת איכשהו לשחרר אותי באופן כזה שאין בי אותה כמות של צורך ואינטסיביות לכתוב לך הודעות כפי שכתבתי קודם. (בזה הרגע, אני מצליבה את אצבעות רגליי :) אני לא רוצה להבטיח או להתחייב לכך. :-) נמאס כבר לאחל שנה טובה, יאללה שיגמר כבר החג. בברכת שנה טובה!

הלה היקרה, כנראה גם שאת לא חשה צורך לכתוב לי- את חשה צורך לכתוב. תראי כמה כתבת רק בשתי ההודעות האחרונות. זה באמת בסדר גמור, ויש כאן מקום לכל הגיגייך. אבל יחד עם זאת אני רוצה להצטרף לדברי תמי, שציינה שיש רושם שאת קצת יותר מידי כאן, ופחות מידי בעולם האמיתי. זו עוד אחת מסכנות האינטרנט. נורא קל להתמכר לזה, להתנתק מההתמודדות עם מה שבחוץ, אבל גם להפסיד את החיים האמיתיים. ממש שמחתי לשמוע שאת דבקה בנושא אימוץ הכלב. זה פשוט נפלא. וזה גם אמיתי :-) המון הצלחה!!!