פסיכאטריה

שלום רב, בני בן 20. בגיל 17 חטף בני טראומה עקב מעצר משטרה בו לא היה אשם.כאשר ראינו כי בננו עצוב מעל ומעבר וחששנו למצבו לקחנו אותו לרופא פסיכיאטר שאמר שיש לו דיכאון עם חשש לפסיכוזה.עד יום זה בני היה מתאמן, לומד, ואפילו זכה במספר גביעים אולימפיים.הספיסיכאטר אותו לקחנו אותו נתן לו ריספרדל.לאחר שבוע חזר לעצמו שרירי הצוואר נתפסו לו ורופא אחר אותו לקחנו החליף התרופה לסרוקוואל + רסיטל.המצב היה טוב אבל היתה לו איזה בעיה שכל לילה חצי שעה אחרי הרדמותו היה צועק תוך כדי שינה פעם או פעמיים וממשיך לישון.לאחר 4 חודשים הרופא אמר שהוא מספיק חכם ולא צריך סרווקאל ובהדרגה הורדנו את התרופה. הוא הרגיש טוב ואף יצא עם חברים קצת.לאחר שנה שלא לקח שום תרופה חזר אליו הדיכאון והיו לו הפרעות בדיבור ורופא אחר רשם לו זיפרקסה 5 מ"ג. אחרי מספר ימים חזר לעצמו והרגיש טוב שנה שלמה אך התחיל לאכול ולישון המון!!כך שהעלה 20 ק"ג.כשחזרנו לרופא הוא אמר שמצבו מעולה ואפשר להתחיל להוריד.כל זמו זה בני לא עבד וקם כל יום בשעה 16:00 ולא לפני.ובינתיים הורדנו המינון ל-2.5 מ"ג.אחרי שבוע החמיר מצבו והרופא אמר לחזור ל-5 מ"ג ואחר כך ל-7.5 מ"ג.ועכשיו הוא לוקח 10 מ"ג כבר חודש וחצי וממשיך לקום ב-16:00 ולאכול המון ולעשן שפעם עישון לא היה בלקסיקון שלו, שום דבר ממש לא מעניין אותו וכבר חודש חוזר מספר פעמים על אותו משפט והרופא לאוסיף קלונקס וכבר 10 ימים שבני לוקח קלונקס 0.5מ"ג 3 פעמים ביום + זיפרקסה.הייתי רוצה לדעת האם יש מצב כי הזיפרקסה החמירה מצוב לכך שהוא חוזר על משפט לפחות 90 פעם ביום?אני ובעלי חסרי אונים ורוצים מאד לדעת מה לעשות במצב הזה.תודה מראש וחג שמח

שלום רב, מתואר כאן מקרה מורכב מאד. יתכן שמתפתחת תסמונת נוספת. יש צורך בהערכה מלאה ומפורטת כולל בדיקה, והאינטרנט לא יוכל לתת מענה לכך. בברכה, ד"ר אילן טל