פגיעה עצמית שגרמה לנזק חמור

יש לי בן משפחה יקר מאד, שהתברר שיש לו נטיה לפגוע בעצמו (הדבר התגלה רק לאחר שגרם לעצמו נזק שכמעט המית אותו). בנוסף - מדי פעם הוא מסתגר ושוקע, בפעמים אחרות הוא עליז ושמח. כל כשלון, ולו הזעיר ביותר, גורם לו להסתגר ולהתרחק מכולם. כשהןא עושה משהו (ולו הזעיר ביותר) - אין שמח ממנו. דוגמא: מאז אירוע הפגיעה הקשה הוא לא עובד. הוא החליט לקחת את עצמו לידיים ושלח קורות-חיים לחברות שונות. באותו יום היה שמח ונפלא. כשהלך לראיון עבודה ולא מצא את המקום (כי טעה בדרך) - הוא חזר הביתה והסתגר כמה ימים בחדרו. מאז הוא שוב לא מחפש עבודה. הבעיה היא שהוא מסרב לשמוע על טיפול, או בכלל לדבר בנושא. חשבתי לספר לו כמה סודות על עצמי ועברי - כדי שייפתח אלי קצת. השאלה היא - אם גילוי הסודות עלי לא יגרום לו עומס נוסף על עצמו. האם אני נוהגת נון?

שלום רב, אכן בעיה קשה. לפעמים האפשרות לחלוק עם מישהו אחר שעבר חוויות קשות היא המפלט האמיתי מהבדידות. לא תמיד. אין בזה חוקים ברורים. לפעמים גם חשוב איך חולקים במידע אישי. האופן בו מובא המידע לאחר, הטון והעיתוי יכולים לקבוע הרבה. כלומר- אינני יכול לומר אם זה נכון או לא. אבל אני מאמין בתחושות הבטן שלנו, וברוב המקרים אם תחושת הבטן אומרת שזה נכון- אז זה נכון. בהצלחה.