טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול פסיכודינאמי

שלום רב, מדוע רוב מוחץ של הפסיכולוגים בארץ מטפלים עדיין בחרדות ודיכאון בטיפול פסיכודינאמי בלבד למרות שזה לא הוכיח שום יעילות?? אני התחלתי לסבול מOCD מגיל 13.5, לפני כ7 שנים(היום אני בן 20 וחצי). פסיכיאטרית שהלכתי אליה התחילה לטפל בי בSSRI ושלחה אותי לטיפול פסיכולוגי רגיל שבו רק דיברתי עם הפסיכולוג והוא ניסה להרגיע אותי כל הזמן (למעשה זה ההיפך ממה שצריך לעשות לפי התורה ההתנהגותית..), פסיכולוג אחר שהלכתי אליו גם היה אותו דבר, אבל היה אפילו עוד יותר פסיבי וכל הזמן שתק והינהן בראשו. כך 7 שנים בוזבזו לי, עד שגיליתי את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (מקריאת ספרות לעזרה עצמית), והחלמתי. היום אני כבר לא נוטל תרופות כי אני פשוט לא זקוק להן. מידי פעם אני מעיין בספרי העזרה העצמית לצורכי "תחזוקה". אז המסקנה היא לנטוש דחוף את הפסיכואנליזה ולטפל רק עם CBT, וחבל על הזמן ועל הכסף. תודה...

שלום רב, תודה על דבריך. אכן בארץ פסיכולוגים רבים מטפלים במה שהם יודעים, ולא במה שעוזר. זה כמו לחפש מטבע מתחת לפנס הרחוב ולא היכן שהוא נפל... טיפול דינמי כן טוב ויעיל לבעיות מסויימות, בעיקר הפרעות אישיות, אבל להפרעות חרדה ודיכאון יש עדיפות ברורה לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי.

וזה אכן מה שקרה לי כשבמקום לקבל שיקום מסודר, פסיכולוגית אחת בבית חולים ברעננה שמנהלת עכשיו מכון אינטגרטיבי אמרה לאמא שלי לקחת אותי לפסיכולוגית קוגניטיבית אחת ושהלימודים בבית ספר הם השיקום שלי, ומלא היה לי כיף אצלה כי היא היתה קשוחה והועברתי אצל אינספור פסיכולוגים דינאמיים ושיקומיים שזה אותו דבר בערך ושום דבר לא עזר לי. רק בכי ואןמללות יצאו לי מזה. האם אפשר לעשות משהו ימשפטי בשביל לנקום בפסיכולוגית ההיא?