לד"ר שמגר - בבקשה! חשוב לי מאוד לקבל תשובה עוד היו

ד"ר שמגר שלום! מחר אני נפגשת עם הפסיכיאטר שלי ואודה לך אם תוכל לכוון אותי בשאלות מנחות אליו. אני מקווה כי הפעם!! תתייחס אל שאלותי ברצינות ותענה עיניינית. אני עדיין חשה מוזר- כאילו (ואולי זה ישמע הזוי) איבדתי את דעתי ואני מתכוונת לכך באופן מילולי. כאילו אין חיות בתוכי, הכל די שטוח ולא חשה בחיבור פנימי. מכאן אני לא יודעת מה לאמר שיש לי וגם הפסיכיאטר שלי עדיין מגשש באפלה ועברו בקרוב שלוש שנים מאז תחילת המצב הנ"ל. אני הייתי רוצה לנסות ולהצליח להעביר לך את זעקתי דרך האינטרנט מה גם שבמציאות אני מתקשה להביא את הזעקה הזו לא כי אני לא רוצה אלא כי אני לא יכולה, מוגבלת באיזושהי צורה. אני חושבת שאו שיש לי סכיזופרניה קלה/ פשוטה/ שארייתי או דפרסונליזציה או נותרו הליקויים. אני רוצה לשוב ולציין בפניך במלוא כובד הרצינות (בבקשה!) שלפני שלוש שנים הרגשתי שחל בי שינוי מאוד משמעותי ולו רק מבחינה סוביקטיבית. התחלתי להיות פרנואידית, מנותקת מעצמי כליל, חרדה גבוהה כאשר אני בונה ונותנת משמעויות לדברים חיצוניים וכל זה במשך חמישה חודשים שהשתרכו להם ללא תרופות. (נאמר לי מפי הפסיכיאטר שעברתי פסיכוזה) כמו-כן, חצי שנה קודם לפסיכוזה עברתי משהו דמוי...אולי קל יותר אולי היפודרום במשך שבוע ימים ולקח לי כשלושה חודשים לחזור לעצמי. (מעולם אף פסיכיאטר לא התייחס לתקופה זו עצם העובדה שלא פניתי לרופא כי מעבר למחשבות קודרות לא חשתי בשוני או מוזריות) אך, אחרי הפעם השנייה וכאמר עבר מאז 3 שנים אני עדיין במצב של... אני לא יודעת אפילו איך לתאר לך את זה ובטח לא לרופא שלי - כאילו איבדתי את הקשר לעצמי בפנים, אין שמחה, אין עצב, אין כעס, אין חיות- אין רגש!!!!!!! אני לא עושה כלום כי פשוט, אני לא רואה איך...אני לא מכוונת לשום מטרה, המעט שעושה פועלת כאוטומט, כשאני הולכת ברחוב מרגישה זרות, תלושה- מזכיר לי את הנתק החריף שהייתי נתונה בו זמן מאד ממושך. אני מבקשת ממך- אנא, נסה פעם אחת לענות לי ולומר לי ממה לדעתך אני סובלת? נעשו לי טסטים פסיכודיאגנוסטים שלא הראו סימנים פסיכוטים. אני יודעת שעכשיו אני לא פסיכוטית אבל ....מאידך, זה גם לא אני! תודה רבה

הלה שלום, משום מה הודעתך היום אחרת מבעבר. משהו שלא חוזר על עצמו כאוטומט- וזה טוב! הענין שאת לא יכולה לקחת את הטוב הזה ולעשות עם זה משהו שיקדם אותך. אני מסכים איתך שלא ניתן לשלול על הסף נזק שאריתי של סכיזופרניה. חולים סכיזופרנים יכולים להיות עם נזקים חיצוניים (קוגנטיבים או כאלה שאפשר "למדוד") מינימליים, אבל בהחלט לחוש את אותו ניתוק פנימי, זרות וירידה ברציה (ברצון ליזום ולעשות דברים שונים). מאידך יכול להיות שמדובר בסוג של דפרסונליזציה. כיוון שבדפרסונליזציה אין לנו כמעט מה לעשות, אני חושב שאולי שווה לשקול בכל זאת מתן אבחנה של סכיזופרניה, זאת לאור הליקוי הרגשי והתפקודי. האבחנה תאפשר לך לקבל תרופות אנטיפסיכוטיות שיתכן ויוכלו לעזור לליקוי. אני הייתי מנסה "ללכת על זה" בעיקר בגלל המקום התקוע כל-כך הרבה זמן בו את נמצאת, והאפשרות, ולו גם הקלושה, של עזרה הגלומה באיבחון החדש. מקווה שעזרתי במשהו.

אולי לא תפרסם את דברי, וזו זכותך... אבל אני ממש לא חושבת שבמקרה של הילה- אבחנה כסכיזופרנית תעזור. במקרה הזה מה שהכי יעזור לה זה לצאת קצת מהDSM, בתוכו היא שבוייה כבר הרבה זמן. לצאת מהראייה של עצמה בעיניים של פתולוגיה, ולנסות לבדוק את הכוחות והיכולות והמשאבים שיש לה. ויש לה, תאמין לי שיש לה, והרבה. הראייה הצרה של האדם במונחים פתולוגיים, מקבעת אותו בחשיבה שלילית על עצמו. אני לא יודעת אם אתה מכיר את המושג- סינדרום הסטודנט לרפואה- זה מושג של סטודנט לרפואה שמאבחן את כל הפתולוגיות שהוא לומד- בעצמו... ובבריאות הנפש זה הרבה יותר מסוכן, כי כאן המדדים לאבחנה הם לגמרי פנומנולוגיים... היא לא מרגישה את עצמה מבפנים- יופי, סימנים שליליים... ואולי יש כאן דרך אחרת להסתכל על זה? אולי צריך לחבר אותה למשמעות אחרת בחייה, פרט למשמעות הפסיכיאטרית? כמה התרופות אתה חושב יכולות לעזור? האם ניסית אותן אי פעם על עצמך? האם אתה באמת חושב שניתן להשתמש בתרופות אנטי פסיכוטיות, ולא להיות אטום ומנוטרל? אני מקווה שאני לא נשמעת לך סינטולוגית מדי. אתה פשוט יותר מדי פסיכיאטר... תנסה להיות קצת יותר טיפולי... יום טוב תמי.

הודעתך הפעם הפחידה ואולי למען האמת היתה מיותרת !!! אולי גם אני כועסת עליך משימוש כה לא זהיר במתן אבחנה דרך האינטרנט! ואולי אני כועסת על עצמי שאני מחפשת מידע זה דרך המחשב (לרגעים גם חשדתי בך שאולי אני נוהג בי - בהפוך על הפוך על מנת שירד לי האסימון, אגב- האם זה נחשב למחשבת יחס או שווא?) בכל אופן, ייתכן כי הגזמתי. קראתי שוב את הודעתי וראיתי כי באמת ניתן להבין דברים אחרים ממנה ואולי תיארתי דברים שלא מדוייקים אצלי. אני חווה סוג של תקופה עם נסיון לעשות סדר אצלי בראש. יש לי חלימה יותר אינטנסיבית בלילה כאשר הם חדים וברורים יותר עם מלאי תכנים משמעותיים(הרופא אמר לי שהכדור מירו מעודד חלימה גבוהה יותר, האם זה נכון?) אני יודעת שאני קצת אובססיבית לגבי נזקים שארייתים אם יש לי, מה הם, וכיצד הם באים לידי ביטוי- יש לי הרבה שאלות בעניין.... אבל זה לא אומר שאכן יש לי!!!!! לכן , אני מעוניינת לדעת על מנת שאוכל לעשות בעצמי את האבחון. לגבי הרצייה לעשות דברים- זה כן אופייני לי עכשיו אך מאידך, כמו שלדעתי גם הנך יודע, זה לא מאפיין בלעדית מצב של אחרי פסיכוזה אלא יכול להיות סתם עצלנות עכשווית. וכמובן שהעלייה המאסיבית במשקל אינה תורמת לעניין ומפחיתה מהבטחון. כל טוב

הא! שכחתי. האם יש אמת במחשבותי שניכסתי לך את "התעלולון"? סתם בשביל לעשות בדיקת מציאות ולא חלילה אני שוגה במחשבות יחס או שווא. :-) תודה ד"ר שמגר ולילה טוב