הכל דפוק בי.

הכל דפוק בי. יש לי בעיות שמיעה, בעיות קשב וריכוז, עין עצלה,בעיות ראייה קשות, אינטיליגנציה קצת פחות מהממוצע, זיכרון ממש גרוע, לא מסוגלת לזכור כלום, דסלקציה מסוגים שונים, סוכר גבוה, כולסטרול גבוה (מתמיד), עקמת קלה.. חוץ מזה אני בדיכאון ולא מסוגלת לתפקד מרגישה שיש לי יותר מידי דברים רעים. נקודת התחלה גרועה. תמיד היה לי עיקוב בהתפתחות, פגרתי אחרי כולם, הייתי ילדותית נורא. האם ישנה תסמונת כלשהי שמשלבת את כל מה שתארתי, מה לחפש? אולי יש לי תסמונת שחטפתי בצורה חלשה יותר?

שלום רב, לצערנו יש אנשים שהמזל לא עמד לצידם. לעיתים קרובות מדובר בהפרעות שנוצרו בהריון, לפעמים בגלל זיהום (מחלת חום "פשוטה" של האם) ולפעמים מסיבות שאיננו מבינים. אחיד הדברים המדהימים הוא שאיננו מודעים עד כמה אנשים המסתובבים בעולם סוחבים עימם בעיות שונות ומשונות. אנחנו הולכים ברחוב וכולם נראים בסדר. אנחנו לא יודעים איזה אישה איבדה ילד בגיל שנתיים, מי סובל ממחלת לב קשה וכבר היה 3 פעמים על סף המוות, מי מטופל בדיאליזה 3 פעמים בשבוע. מבחוץ כולם נראים בסדר, ולא פעם נדמה כי רק לנו יש בעיות. מנסיוני, הדרך הטובה ביותר להתרומם מעל הקשיים האישיים שלך היא ללכת ולהתנדב. כן. לעזור לאחרים. לקשישים, לעמותות הנותנות מזון לנזקיים, לילדים במצוקה, לנשים מוכות, סתם להגיע לגן ילדים בשכונה ולהציע עזרה ועוד ועוד... הנתינה לאחרים היא הדבר שנותן הכי הרבה כוחות ונותן תחושת ערך הכי גדולה. לכל אחד יש מה לתת. ולו גם מעט שבמעט. אם תלחמי על נתינה לאחרים, בעיותיך לא יעלמו, אבל הן תקבלנה מימד מעט שונה מזה שאת חשה עכשיו. תלחמי על הנתינה, ורק תקבלי מזה.