דיכאון זיקנה

אמי בת 90 השנה. בריאותה הכללית תקינה. צלולה מנטלית, אך סובלת מדיכאון שמתבטא בחוסר רצון להמשיך בחיים. לא עובר יום שאינה מדברת על כך שהיתה שמחה "לעצום את העיניים" ולא להתעורר. היא מתגוררת בביתה, משרתת את עצמה ונעזרת במטפלת של ביטוח לאומי ופעם בשבוע במועדון קשישים. איבדה את כל שמחת החיים שהיתה לה ומאד מאד סובלת גם מכך שאני, כביתה, צרכה לסבול את הסבל שלה. בשבוע האחרון התחילה להשתמש בחצי כדור ציפרלקס, בהמלצת רופאת המשפחה, ובינתיים נראה לה שמצבה רק מחמיר. הרופאה בקשה לחכות כחודש ימים להשפעה של התרופה. כיצד אוכל לעזור לה, או במי להתייעץ? האם שיחות עם פסיכיאטר עשויות להועיל?

יעל שלום, הטיפול התרופתי נשמע סביר. כדאי מאד לנסות גם טיפול פסיכולוגי-שיחתי, ע"י פסיכולוג.