שאלה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

24/05/2008 | 15:10 | מאת: מישהו

שלום ד"ר שמגר אדם עם נסיונות והצהרות אובדניות, עם הפרעות אכילה בעברו (בולימיה, אנורקסיה), תחושות דכאון יאוש עצב-מצבי רוח משתנים, ופגיעה עצמית (חיתוך בעברו) יכול להיחשב כבעל אישיות גבולית? האדם מקיים מערכות יחסים תקינות עובד במשרה מלאה ולומד, אינו נוטה לכעס או תוקפנות כלפי הסביבה, אינו נגררר לעימותים ולגבלי הפיצול יש בו פיצול וסתירות בעצמי אך לא בתפיסתו אובייקטים חיצוניים כמו כן לא נמצאה בו התנהגות של מניעת נטישה אמיתית או מדומה. האם על פי זה יבחן כהפרעת אישיות גבולית? האדם אובחן כהפרעת אישיות גבולית על ידי הפסיכולוג שלו -על פי הקרטריונים פה . למרות שבפועל נדרשים חמישה סמפטומים הוא ענה על ארבעה. לדעתו נעשה לו עוול באבחנה דבר שגורם לו לתחושות קשות.כמובן שהפסיכולוג מתייחס גם קורה בטיפול אך עדיין באבחנה שלו אותו הייתה הישענות על ספר האבחנות ונוצר מצב שהפסיכולוג אומרת אישיות גבולית ואילו המטופל מרגיש מושפל לאור החסר בו לצורך איבחון זה. ישנה מן אמירה שאישיות גבולית נוטים להתנהגויות אשר לא במכוון פוגעים בסביבה מתישים אפילו, ואדם זה אינו מאופיין בכך. למעט הקשיים והפגיעה שלו בעצמו אינו יוצר מערכות יחסים הרסניות "שחור לבן". תודה על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה
24/05/2008 | 17:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, קצת קשה לעשות איבחון "בשלט-רחוק" דרך האינטרנט, אבל בכל זאת אתייחס לסוגיה. הגבול בין הפרעת אישיות לאישיות בריאה הוא לא שחור-ולבן. ישנו רצף של חומרה, כאשר בדרגות הביניים אנחנו נוהגים לומר שיש "קווי-אישיות" גבוליים, ובדרגות הקשות "הפרעת אישיות" גבולית. ההבדל הזה (בין הפרעת אישיות ל-קווי אישיות) נוצר עבור מערכת הסיווג האמריקאית שנוצרה מלכתחילה ע"י חברות ביטוח רפואי לצורך קביעה האם האדם סובל מבעיה נפשית שבגללה מגיע לו פיצוי כספי, או שהוא לא סובל. חברות הביטוח רצו "לחתוך" את הרצף לשניים: יש בעיה/ אין בעיה, כאשר במציאות יש לשניהם בעיות רק בדרגות חומרה שונות. אין ספק שמי שמנסה לפגוע בעצמו ויש לו מצבי רוח משתנים- יש לו בעיה כלשהי. בעיניי פחות חשובה ההגדרה האם זו הפרעת אישיות או קווי אישיות, אלא יותר חשוב להבין מה בדיוק הקשיים ולטפל בהם. אני, כמטפל, לא מתעסק בחלוקה הזו שרלוונטית לחברות ביטוח. בעיני מי שיש לו לפעמים דחפים לפגוע בעצמו הוא אדם שסובל, ואם הוא בא אלי לעזרה אני אעזור לו. לא ברור לי כל-כך למה ההגדרה המדוייקת כל-כך חשובה לך? כנראה יש לאותו אדם לפחות קווי אישותי גבוליים, ומכיוון שהטיפול במישהו עם קווי אישיות גבוליים זהה לחלוטין לטיפול במישהו עם הפרעת אישיות גבולית- ההגדרות אינן משמעותיות. מקווה שעזרתי לתת קצת פרופורציות לבעיה.

24/05/2008 | 17:43 | מאת: מישהו

לגבי "בדרגות הקשות "הפרעת אישיות" גבולית"- כתבת, מהם דרגות קשות? מתי אלו קווים ומתי הפרעה? אולי כמטפל לך זה פחות חשוב אך לאותו אדם שכבר אובחן חשוב להבין את ההבדל. תודה על תגובתך

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה