עברתי כריתת ריאה בשני ניתוחים

יום אחרי יום. בניתוח הראשון כרתו לי רק אונה, אבל מכיוון שהיו בעיות הובהלתי לניתוח שני יום למחרת לכריתת כל הריאה. מאורע זה מציק לי עד היום כיוון שבכיתי הרבה והיה הרבה כאב וסבל. התחלתי טיפול פסיכיאטרי ואבחנתי ע"י פסיכיאטרית כאחד שסובלת מליקוי נפשי עקב כריתת הריאה. אחד ממכרי טען שדבר כזה יכול לגרום ל- PTSD וכנראה שיש לי את זה. האם ייתכן שיהיה לי דבר כזה דוקטור חוץ מההפרעות הנפשיות האחרות. הפסיכיאטרית קבעה לי נכות של 30% לפי סעיף 34(ג) למבחנים של המוסד לביטוח לאומי. יש לי ביקור בקופת חולים אצל פסיכיאטר ואוכל לשאול אותו על כך, אבל הייתי מבקשת ורוצה לדעת מה דעתך בעיניין ה-PTSD. בנוסף ברצוני להוסיף כי הריאה נכרתה בשל גידול בריאה שבזמן שמצאו את הגידול לא ידעתי אם הוא סרטני וזה הפחיד אותי. בסוף התברר כי הגידול היה גידול שפיר. תודה רבה לך דוקטור על תשובתך.

שושנה שלום, מתי היה הניתוח? מה בדיוק הדברים שמפריעים לך עד היום? חזרי אלי ואוכל לנסות לבחון את העניין באור יותר ברור.

הניתוח לפני 16 שנים לאחר שחרור מהצבא הסדיר. מיד לאחר הניתוח סבלתי מדכאון חזק, הסתגרתי בביתי, נמנעתי מללכת ללמוד לימודים אקדמיים או מקצועיים ת פחדתי להוציא רישיון נהיגה, היה הרבה בכי, היו לי פחדים מהחברה, וסבלתי מחרדות באופן כללי, מידי פעם היו לי זכרונות מהניתוחים ויש לי זכרונות כאלו עד היום. בחרתי לעבוד כמוקדנית ב-144 כי סבלתי מפחד במגע עם אנשים. העבודה במוקד 144 לא הצריכה מגע ישיר עם אנשים. סבלתי מאדישות ואפטיות עד היום וזו הסיבה שלא רציתי ללמוד. לפני 9 שנים התחתנתי ונולדה לי בת. אז התגלתה אצלי ייתר פעילות בבלוטת התריס ונטילת כדורים גרמה לי תוך זמן קצר לירידה במערכת החיסונית של הגוף ואז אושפזתי למשך שבוע בבידוד בבית חולים והייתי עוד שבוע בבידות בבית לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי להסרת בלוטת התריס, כאש אסור היה לי להתקרב לילדה הקטנה שלי. המקרה הזה גרם לי להחמרה בפלשבקים (שהיו לי גם מקודם) על ניתוחי הריאה. מצבי הנפשי החמיר מאז יותר כאשר לתופעות הדיכאון והאדישות נוספו התפרצויות זעם בלתי נשלטות. בעקבות זה פניתי לטיפול במסגרת קופת חולים ואני מטופלת בפלוטין ובונסרין. כיום המצב הוא שהדכאונות פחתו אבל התפרצויות הזעם גברו, לפעמים אני סובלת מרעידות בידיים, מפילה דברים ושוברת כוסות, עובדת כמנהלת חשבונות ללא מגע עם קהל. לא עומדת בלחצים, נלחצת בקלות, ואני מרגישה שטווח הריכוז שלי לאורך שעות ארוכות ירד לכן אני עובדת רק 4 שעות. בנוסף מאז מחלת הריאות אני סובלת מנדודי שינה חזקים, כל פיפס קטן אני מתעוררת בלילה, דבר שגורם לעיתים לעייפות וקוצר רוח. תודה רבה לך ד"ר.