הפרעה דו קוטבית???

שלום דוקטור אני יודעת שקצת קשה לתת חוות דעת פסיכיאטרית על סמך הודעה בפורום, אבל אשתדל לתת כמה שיותר פרטים, אני זקוקה לחוות דעת נוספת. אני סובלת כבר הרבה מאד שנים מדכאון, בערך מגיל 15, היום אני בת 22 עם הרבה טיפולים פסיכולוגיים ללא הועיל. החלטתי ללכת לטיפול פסיכיאטרי, והתחלתי ליטול רסיטל, שלא עושה רושם שהוא משפיע יותר מדי בנתיים....אבל אולי גם עוד לא עבר מספיק זמן... תוך כדי שיחות עם הפסיכיאטר הוא אבחן אותי גם עם הפרעה דו קוטבית מסג 2 אם אינני טועה, הוא הסביר לי שזה מצב דו קוטבי שלא מגיעים בו למאניות ופסיכוזות, אלא פשוט מצב של היפומאניה, שלצערי אני נוטה להסכים כי פעמים רבות בחיי הייתי במצב הזה של "פעם למעלה פעם למטה". החודשיים האחרונים שהיו לפני הדכאון האחרון (שאגב הוביל אותי ללכת לפסכייאטר סוףסוף כי הוא פשוט התרסקות אמיתית...) היו קיצוניים במיוחד, ולצערי על סמך מה שקראתי באינטרנט אכן היו בחודשיים האלו הרבה מאד מאפיינים של היפומאניה, ישנתי מעט מאד שעות והייתי ערנית כל הזמן, כל היום הייתי עושה המון ספורט רק כדי לשחרר אנרגיות, ירידה רצינית במשקל ובזבוז כספים הרבה מעבר למה שאני יכולה להרשות לעצמי....הפסיכיאטר רשם לי טגרטול, שעדיין לא התחלתי לקחת, כי אני מודה, שבאיזשהו מקום בא לי לשוב ל"היפומאניה" היה לי שם טוב, אני רק לא אוהבת את התרסקות הדכאון שמגיעה אחרי זה.....ואני גם לא ממש מצליחה להבין עם על סמך אפיזודה אחת אפשר לאבחן בן אדם עם הפרעה דו קוטבית, אני כן זוכרת את כל החיים שלי בעיקר עם דכאונות ותקופות קצרות מאד של עליות (ככל הנראה היפומאניה..) שנמשכו ממש לתקופות קצרות ושוב התרסקות לדיכאון.מה דעתך??

נינה שלום, את מתארת שבתוך כל ים של גלים דכאוניים היתה תקופה של כחודשיים בה היו מאפיינים היפומניים ברורים. ובכן- זה אכן מספיק בכדי לאבחן הפרעה דו-קוטבית. יחד עם זאת, לאור הדומיננטיות של הדכאונות בחייך, אני חושב שעדיף לבחור מייצב מצב-רוח שלו השפעה חזקה יותר על דיכאון, כמו ליתיום או למיקטל. ואחרי 7 שנים של חוסר יציבות ושל סבל לא מועט- למה לא לנסות לשלוט על חייך יותר טוב? בעיניי התרופות הללו הן הנשק שלך כנגד הבעיה שמטלטלת אותך כבר שנים. את יכולה לשלוט בזה במקום שזה ישלוט בך. ועכשיו יש לך את המושכות שיאפשרו לך שליטה. המון הצלחה!

שלום דוקטור קודם כל תודה על התשובה. שנית, יש לי חרדה נוראית מהשמנה וגם בעיות אכילה וזו הסיבה שהפסיכיאטר רשם לי טגרטול כי הוא אמר ששתי התרופות השניות שציינת עלולות לגרום לעלייה במשקל, וברור לו שאם זה כך אני פשוט לא אטול אותם.....האם טגרטול לא מתאימה למצבי?? בנוסף, האם הרסיטל לא אמור לשפר את הדכאונות בכל מקרה והטרגטול פשוט אמור להוות איזשהי "תקרה" כדי לא להגיע למצב של היפומאניה? בנוסף, סובלת מבולמוסים, הרסיטל אמור לסייע גם לכך, נכון? תודה רבה