תחושת ניתוק/עבר מורכב

שלום, אני בת 16 והספקתי לעבור דרך שני פסיכיאטרים ושלושה פסיכולוגים המטפלים ב-CBT. אובחנתי כרבים אחרים ב-OCD והטיפול עם הפסיכולוגית הנוכחית שלי מתמקד בעיקר בנקודה זו. בזמן האחרון (הרבה זמן... נושק לשנה) אני חשה יותר ויותר כאילו הבעיה היא לא ההתנהגויות האובססיביות או התלותיות אלא תחושה חזקה של ניתוק ושל "חוסר מציאותיות", מעין פריכות הולכת וגוברת של המציאות. היכולת שלי להתרכז ירדה באופן משמעותי, לא רק בלימודים אלא גם בחיי האישיים ובתחומי העניין שלי. אני מרגישה מעין תחושה כאילו אני "צפה" מעל רמת המודעות הרגילה שלי ולא יכולה לרדת לקרקעית ולחשוב באופן נהיר ומסודר. ניסיתי בעבר טיפול באלטרולט, פבוקסיל ובתרופה נוספת מאותה הקבוצה. כרגע אני מטופלת ברדוקטיל (להשמנת יתר - ללא אבחנה של הפרעת אכילה). בשבוע הראשון לטיפול הרגשתי שיפור קל ברמת הריכוז והתחושה הכללית אך תחושה זו התפוגגה במהרה. אנא התייחס לשאלה ונסה לענות כמיטב יכלתך על אף שאינך מתמחה בבני נוער, גם הפסיכיאטרים הקודמים שטיפלו בי לא התמחו בילדים ובני נוער וזה לא מנע בעדם... מדובר בבעיה דחופה למדי, אני יכולה להרגיש שאסור להזניח את המצב ואין מאחורי תמיכה מלאה (כלכלית/ביורוקרטית) של ההורים. תודה מראש, Del.

שלום רב, התחושה שאת מתארת לא נשמעת קשורה ל- OCD. מה הפסיכולוגית שלך אומרת על זה?