ליקוי בהפרשת סרוטונין
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
האם כל חרדה נובעת בהכרח מליקוי בהפרשת סרוטונין(כלומר מחסור) או שיתכן ומדובר במחסור של חומר אחר הקרוי GABA? התרופות שמשפיעות על הסרוטונין מעצבנות אותי ואלו שמשפיעות על ה-GABA עושות את העבודה...
יצחק שלום, ההבנה שלנו המנגנונים הקשורים לחרדה במוח היא מוגבלת מאד. מבחינה זו אנחנו כמו העיוורים שהגיעו לפיל ומיששו אותו ואח"כ נתבקשו לתאר את הפיל. זה שעמד ליד הרגל שלו אמר שפיל הוא כמו עמוד גדול. זה שעמד ליד החדק אמר שהפיל הוא סוג של נחש, וזה שעמד ליד האוזן אמר שהפיל הוא כמו וילון מחוספס. גם אנחנו מצליחים לראות נקודות שונות במוח הקשורות לחרדה, והתמונה הכללית קצת פחות ברורה. בכל מקרה- מבחינת הטיפול- מה שטוב לך- תקח. מה שלא- אל תקח. היכן כאן ההתלבטות?
שוב אני ממליצה לכל מי שמתעניין בבריאות הגוף והנפש לקרוא את הספר של ד"ר אריק ברוורמן "אפקט הקצה". בין השאר הוא מסביר בדיוק למה יש אנשים שהבעיות הרגשיות שלהם נובעות מחוסר סרוטונין (המוליך ש"אחראי" על יכולת ההנאה שלנו) לבין הגאבה (המוליך שאחראי על תחושות רוגע) מ"מחקר" אישי שאני עושה מסתבר לי יותר ויותר שרוב החרדות נובעות מחוסר גאבה דווקא ולא מחוסר סרוטונין. אולי כדאי שהפסיכיאטרים יקחו זאת בחשבון. לדעתי הבנה יותר עמצוקה של הנפש נדרשת על מנת לאבכחן אנשים, וזה לא בסדר לתת לאנשים תרופות שיכולותך להזיק ואם זה לא עובד אז להחליף לאחרות. אתם שוכחים שנגרם גם נזק בתהליך. אם לא נזק גופני אז בודאי נזק נפשי. לפעמים הסימפטומים מחמירים עקב טיפול לא מתאים, ועצם זה שהתרופה לא עוזרת גורמת לחרדות נוספוטת (כגון האם אני חשוך מרפא, חלילה) בנוסף - כרופאים אתם מתמקדים בתפקוד המוח במצב של "מחלה" ולא במצבו ה"רגיל". אם הייתם עושים מחקרים על איך אנשים "נורמלים" מתפקדים ואיזה שינויים חלים אצלהם במוח, אולי הייתם מגלים שיש פעילויות פיזיות ואחרות שגורמות להעלאה ספונטנית של הגאבה ושל הסרוטונין, ואז הייתם ממליצים על ספורט ומדיטציה, בשילוב עם טיפול ספיכולוגי ממוקד להגברת הרצון הפנימי, העלאת הערך האישי וחיבור לרגש, במקום ישר לרוץ לטיפול תרופתי
מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
