היום לעומת 15 שנה אחורה

שלום אני באמצע שנות ה- 30 ובמהלך חיי היו לי אפיזודות קצרות של דכאון קל, חרדות, כשהייתי בת 21 היה לי דכאון של שלושה חודשים בו לא רציתי לראות אף אחד וברחתי לשינה. ובגיל 26 היתה לי חרדה למשך מספר חודשים. בכל אותם הפעמים, התגברתי ויצאתי מהם לבד- ללא שום טיפול כזה או אחר. אני מנסה להבין מדוע יצאתי די מהר מהפעמים ההם ועוד לבד ללא טיפולים- כאשר היום אני סובלת מסוג של דכאון מאוד ממושך וחרדה משתקת לפעמים. רציתי לדעת במה הדבר תלוי? הפעם אני סובלת מדכאון ממושך של 3 וחצי שנים אם כי דכאון קל והרבה לחץ נפשי. הפעם עברתי דבר קשה - התפתחה לי חרדה מאוד גבוהה בהתחלה, ממש סערה של מספר חודשים כאשר הבטחון והערכה העצמית שלי נפגעו מאוד חזק בשל קשרים פיטורים ואכזבות קשות. אני מנסה להמשיך וללמוד אבל קשה לי...אני חשה שהתפקוד הקוגניטיבי והרגשי שלי ירוד מה שמשפיע על המוטיבצייה הריכוז הזכרון. הפסיכיאטר רוצה להחזיר אותי לתרופות...ניסיתי עד כה סימבלטה 60 מ"ג, פריזמה, ציפרלקס וסרוקסט- הם עזרו בקטנה. אני זוכרת שהדכאון הראשון שהיה אז בגיל 21 עבר אחרי שלקחתי פרוזק 3 שבועות והפסקתי אבל הדכאון לא חזר. הפעם יש יותר לחץ, מתח חרדה, מצב רוח ירוד, בטחון עצמי נמוך. מדוע הפעם ההיא יצאתי מהדכאון מהר והפעם אני לא מצליחה כלל...ואני סוחבת אותו וסוחבת... הרופא אומר שאם אני לא אטפל באמצעות תרופות וטיפול אני יכולה לסחוב זאת כל החיים. אני רוצה לציין שאני בטיפול דינמי. בחרדה הקשה שהתחילה בזה היו מחשבות פרנואידיות קצת ...מעין פסיכוזה אבל לא כזו שהשאירה אחריה נזקים של ליקויים. אני כן מרגישה ירידה בחיוניות ובתפקוד אבל הרופא אומר שזה בגלל הדכאון. תשובתו אינה מנחמת אותי כי אינני מצליחה משום מה להתמלא חזרה באנרגיות החיוביות ובמרץ ובהתלהבות שהיו. אני אפופה בחוסר אנרגיה, בתחושה של לחץ נפשי ומעמסה כבדה, לעיתים חשה במצוקה של חרדה על חרדה. האם כדאי לשוב לקחת תרופות? האם זה לא פתרון עקיפי שיפסיק את פעולותו לאחר נטילת הכדורים (הרופא אומר שלא בהכרח- לעיתים כן ולעיתים לא)? האם זה יכול להיות סוג של דיסטמיה שמבטיח שלמרות שהירידה בחיות ממושכת היא מבטיחה לצאת מזה בשלב מסויים? האם חרדה שאוחזת בי כל היום- זה יותר שילוב של דכאון קל עם לחץ, מתח וחרדה- יכולה להתחלף ברגיעה וברווחה? מדוע הפעם הזאת זה לא עובר? לעומת משברונים קודמים?

דנה שלום, אינני יכול שלא להמלט מהדמיון בסיפור שלך לסיפור של חברה ותיקה בפורום בשם "הלה". האם זו את? אשמח אם תחזרי ותעדכני אותי, בכדי שאוכל להתייחס לסיפור הלא פשוט שאת מעלה.

הי ד"ר שמגר "עלית" עלי. אז מה אתה אומר? אני רוצה להוסיף ולהזכיר או לוודא שאתה זוכר- אינני סכיזופרנית לכל הדיעות. אבל ההצפה הרגשית החריפה שחוויתי במשך מספר חודשים, עדיין כאילו שבה או למעשה לא חלפה לה לגמרי ואני בחרדה משתקת. אני די איבדתי את עצמי ולא מצליחה להוציא לפועל את פנימיותי שקצת אבדה. אשמח שתתיחס לשיפור הלא פשוט שאני מעלה. ושמחתי לראות שאתה עדיין פה - עושה עבודת קודש.