איזה סוג של בעיה זו??

אני בן 18. ובשנה-שנה וחצי אחרונות התפתחה אצלי בעיה דיי מוזרה. בעיה מציקה, מקשה מאוד, ולעתים קרובות הורסת לי את החלומות. הבעיה היא כזאת - נניח שיש לי רצון כלשהו , למשל להצליח במבחן. אני בתוכי יודע שאני אמור להשקיע במבחן ויודע גם איך להתכונן אליו. הקטע הוא שאני מצליח לעשות את זה רק אם המטרה והדרך נשמרים בסוד, אסור שאף אחד אחר ידע על זה. במקרה שמישהו יודע על הרצון שלי... ישר , אין לי מושג איך , נפילת מוטיבציה מטורפת. מהרגע שמישהו יודע על זה , אני לא אצליח להשיג את המטרה . אני פתאום לא יצליח לעשות את הדרך. גם אם אני אשב 24/7 מול המחברת בשביל ללמוד אני לא אצליח להבין מה כתוב, אני אמצא תירוצים לא ללמוד ופשוט המוח שלי יפסיק לתפקד בכל הקשור לרצון הזה (הצלחה במבחן). זה בעצם המקרה הקל בבעיה . המקרה שקרה לי ממש בתחילת הדרך. לאט לאט זה מתעצם והבעיה מתרחבת. עכשיו רק מספיק לי שאני מדמיין שמישהו חושב על הרצון שלי , ואני כבר מפסיק לרצות אותו. שוב , המוח שלי באמת מנתק כל קשר עם הרצון הזה. זה יכול לבוא לידי ביטוי כמו שתיארתי וגם בצורה אחרת . למשל כשמישהו אומר לי מה לעשות. אפילו אם זה במאה אחוז בשביל לעזור. אם מישהו יגיד לי ללמוד למבחן .. אין סיכוי בעולם שאני אלמד/אצליח ללמוד למבחן. וזה קרה לי בנושא יותר קשה . קיבלתי פרופיל נמוך בצבא .. ורציתי להעלות אותו .. בשביל זה הייתי צריך להתאמן , לחזור לכושר ולהתפתח גופנית . התאמנתי בשקט, בסוד במשך חודשיים .. הייתי מרחק נגיעה מהעלאת פרופיל .. עד שאבא שלי הציע לי לצאת לרוץ ולהתאמן כי זה עשוי לעזור לי בחיי היום יום. מאותו הרגע הפסקתי להתאמן. לא יודע למה .. פשוט לא רציתי להתאמן יותר . ירד החשק לגמרי. המטרה פתאום נראתה לי מאוד גרועה ולא חשובה בעיניי. (בסופו של דבר לא הצלחתי להעלות פרופיל) והיום , המצב קיצוני הרבה יותר . היום כל המשפחה שלי מכירה את הבעיה. אני ביקשתי מהם לא להציע לי יותר כלום ולא לחשוב אפילו על דברים שאני רוצה . אני מצידי הבטחתי שאני לא אפנה אליהם יותר להתייעץ בבחירות שלי ובשום דבר אחר . הם כל הזמן מחדש כועסים עליי שאני לא מספר כלום .. הם כבר לא יודיים מי אני. ( אני חייב להגיד שבאמת , כשאני לא מספר על הרצונות שלי הם באמת יוצאים לפועל). במשך חצי שנה אחורנית מהיום , אני מחרים כל דיבור או מחשבה או רמיזות על לימודים. ההורים לא יודעים מה המצב הלימודי שלי .. אין להם מושג מה הציוני בגרות שלי . הם מאוד מאוכזבים מהעניין הזה וכל הזמן מזלזלים ואומרים לי ש"הבעיה" הזאת מטומטמת ושאני ממציא הכל. ואני באמת מרגיש חרא עם זה כי ההורים באים להציע משהו שיכול לעזור .. באמת מכל הלב .. ואני פשוט מתפרץ " לאא , אל תוציא מילה !! אסור לי לשמוע על זה!." ואז הם ישר מתעצבנים ומתאכזבים. לפני שבועיים הייתה לנו אסיפת הורים . ביקשתי למורה לא לקיים אותה עם הוריי בגלל הבעיה וניסיתי לספר לךלה על זה אפילו. אבל היא לא הסכימה לבטל . ומאז האסיפה ומאז שההורים יודעים את הציונים אני מדרדר לימודית ברמה מטורפת . (אני לוקח סיכון שאני הולך לספר את זה עכשיו) - לפני האסיפה באתי לכל יום לימודים .. הקשבתי להכל. למדתי בבית וכל זה בסוד. קיבלתי בשתי מבחנים 100 ו 98 . אחרי האסיפה ועד היום . כבר החסרתי שתי יומיים וקיבלתי בשתי בחנים 0 , 30 . כי לא הצלחתי ללמוד אליהם. (וזה כי ההורים יודעים מה אני אמור לעשות). בטח הבנת שהבעיה הזאת תחסום אותי בכל דבר בחיים. במיוחד שכל יום זה נהיה עצום וגדול יותר . מה יקרה לי בצבא שהמפקד יתן לי לקודות? או שהמעסיק בעבודה ירצה לקדם אותי ויתלה בי תקוות. מה יהיה עם בן/בת זוג? איך נוכל לחיות ביחד בלי שהוא/היא ידע/תדע מה המטרות שלי בחיים? . אני רק חייב להגיד שזה לא קורה לי כי מצפים ממני וזה לא מלחץ של אחרים. חייב עזרה בבקשה . אני הולך ליפול בחיים בגלל זה :/ סליחה על אורך ההודעה .

שלום עומרי, עליך לדעת שאי אפשר לעשות אבחנות פסיכיאטריות על סמך הודעה בפורום (גם אם היא ארוכה ומפורטת). בשביל זה צריך פגישה ובדיקה פנים אל פנים עם פסיכיאטר. לכן אתה צריך להתייחס למה שאני כותב בהמשך כאל מידע כללי ולא המלצה טיפולית או אבחון. מה שאתה מתאר יכול להיות הפרעה שנקראת "הפרעה טורדנית כפייתית" (OCD). אני ממליץ שתפנה לפסכיכיאטר לצורך התיעצות ואבחון. גם אם יש OCD וגם אם יש לך משהו אחר, מצבים פסיכיאטריים רבים ניתנים לטיפול יעיל באמצעות תרופות או טיפול פסיכולוגי.

שמע אני מבין אותך , אני גם לפעמים מרגיש ככה , אבל לא בצורה שתיארת , שזה משפיע עליך ממש. יכול להיות שהבעיה שלך נובעת מסוג של לחץ? כי אם הרי מישהו יודע על התוכניות שלך , אזי יש לו ציפיות ממך ואולי אתה מפחד מזה שלאנשים יהיו ציפיות ממך כי אם לא תשיג את המטרה אז בעצם אתה תאכזב אותם ויותר מזה הכבוד שלך ירד בעיניהם. חשבת על זה?

לך תעבור לדירה מישלך וכך הם לא ידעו מה אתה עושה בחיים ותוכל לעשות כול מה שבא לך. מאחר ואתה בן 17/18 ואין לך כסף להשכיר דירה אז תבקש מאמא שלך שתעזור לך עם שכר דירה במידה והיא רוצה שתמשיך להוציא במבחנים 98,100 ולא 0,30 אמור לה במילים האלה- " אמא את רוצה שאני הביא לך ציונים טובים והצטיין בלימודים כך שאוכל ללכת אחר כך לאוניברסיטה בישביל שיהיה לך בן עם תואר, אם כן השכירי לי דירה בבקשה (אפשר לחפש כמובן דירת חדר ,חדר וחצי קטנה)ואתה גם תיצטרך גם קצת לעבוד אחר הצהריים, אתה יודע סטיקרים פה...עלונים בדואר .. כול מיני עבודות של בני נוער בישביל שיהיה לך קצת כסף לחשבונות ולעצמך, לבילויים שלך ורק כך לדעתי אתה תרגיש חופשי ומאושר. היום אתה מרגיש כבול ומיסכן ולדעתי אימך באיזשהו מקום תורמת לזה בכך שהיא לא נותנת לך את השקט שלך בחיים, ולא מכבדת את החלטתך לשמור בסוד דברים. היא לא מכבדת את החלטתך ולכן לא מכבדת אותך, זה בא ביחד. אני אם היה לי ילד כמוך שרוצה לישמור בסוד דברים ולא לספר ,הייתי מכבדת את רצונו וחיה את החיים שלי שאינם קשורים לשלו. הייתי מאוד שמחה בבן כמוך כי סך הכול אתה תלמיד טוב, ילד טוב, ילד חכם שרוצה להיתקדם בחיים ומבין שבישביל להשיג דברים צריך להיתאמץ ושכול חלום שיש אנחנו צריכים להגשים. וכניראה שאמא שלך קצת פרימיטיבית ועקב כך כניראה התחלת לישמור בסוד דברים ,בישביל שלא תדע כאילו ולא תעשה אין הרע. ויש בזה משהו ,אתה צודק. לכן הפיתרון שלי אליך הוא מעבר דירה. רק בדרך זו תצליח להישתחרר מכבליה, אותם כבלים שכבלה איתם אותך אליה שנים ולא מוכנה לשחררם. רק עם תשחרר את הכבלים תוכל ליפרוח /לחיות את החיים שלא נתנה לך עד עכשיו לחיות , באמת מצער שיש כאלה הורים, ממש עצוב היה לי ליקרוא את ההודעה שלך פה. אני לא יכולה ליראות אנשים שניגרם להם סבל ,כניראה ביגלל העבר שלי, ולענייננו מעבר דירה ומהר חמודי.

למה שלא תוריד לאמא את החשק? אולי החשק לחיות? חפש את כול הדברים הרעים אצלה ושחק עליהם, כמו אחד שדורך על כול היבלות. אם היא שמנה אמור לה אמא למה את לא עושה דיאטה תסתכלי במראה תיראי איך את ניראת? אין לך צורה..דברים כאלה הבנת? ואם היא רזה -אולי תוכלי יותר שלא יהיה לנו שלד מהלך בבית.. זה לא ארון שלדים/מתים פה הבית שלנו....צחק עליה קצת הורד גם לה את המוטיבציה בחיים,המוטיבציה לקום בבוקר, ללכת לעבוד ,ללכת לטייל אחרי העבודה,להכין ארוחת בוקר, להכין ארוחת צהריים יש גם ארוחת ערב...הורד לה מן החשק שתדע על בשרה מה זה להוריד את החשק ולעשות את זה ביודעין, כי ככה היא רוצה. היא רוצה כאילו לישבור אותך לדעתי...אז רסק אותה חמודי. כפיתגם הנודע- הבא להורגך השכם להורגו. היא רוצה לישבור מרסקים ולשם היישום בבית- היא רוצה שכול המישפחה תצא ביום שבת לפיקניק או בילוי אז אומרים לה אמא יש לי הרבה שיעורים ואני צריך להיתכונן למיבחני שהרי אני רוצה לקבל 100 במבחנים ולא אפסים. אני רוצה להיות בעתיד סטודנט באוניברסיטת ת"א ולילמוד באקדמיה ולא בסטיונר בבאסטה שבשוק הכרמל. שחק איתה ככה, עד שתישבר. מי שישבר אחרון הוא זה שינצח בקרב. זה כמו דו קרב אתה מולה. וברגע שתראה לה שידך על העליונה ואתה משחק איתה כמו בובה על חוט פעם מזיז אותה ימינה ופעם שמאלה היא תבין שבמילחמה הזו היא כבר לא תנצח ותניח לך לנפשך. אבל אני לא הייתי עושה זאת בימקום מעבר דירה אלא בנוסף. זה כאילו קודם נשחק איתה, נעשה לה ככה את המוות ואחר כך נעבור לדירה היפה שלי ולחיים החופשיים שלי. חופשיים מההורים כן.