שאלה טיפה אחרת

שלום ד"ר אני בת 22 ותחום הפסיכיאטריה מאוד מסקרן אותי. מאוד רוצה להתחיל לללמוד רפואה במגמה להמשיך אך ורק בתחום הזה כל תחום אחר ל נוגע אלי אך מלאת חששות לגבי מידת ההתאמה שלי לתחום מבחינה אשיותית. בכל זאת מדובר בתהליך ארוך ובבחירה די הרת גורל ואני לא בטוחה אם אני יכולה לעמוד בהתמודדות הנפשית הכרוכה בתחום. השאלה שלי אליך היא מה לדעתך מאפיין פסיכיאטרים? האם יש לך רעיון כיצד אוכל לאבחן את עצמי כמתאימה או לא מתאימה לתחום ? תודה מראש וסליחה אם השאלה חריגה מידי לפורום ;)

שלום חני, שאלה מאד מעניינת. אל תתנצלי. אבל אני אענה, ברשותך על שאלה קצת שונה מזו ששאלת: מה לדעתי צריך לאפיין פסיכיאטרים ואנשים שבוחרים במקצוע הפסיכיאטריה? 1. חוסר רתיעה וחוסר שיפוטיות כלפי אנשים עם מחלות פסיכיאטריות. אם אינך פוחדת ונרתעת מאנשים עם בעיות פסיכיאטריות אולי מתאים לך לעבוד איתם. אם לעומת זאת יש לך את האינסטיקט שאומר לך שאדם עם דיכאון הוא בעצם חלש או אדם עם סכיזופרניה הוא מעצבן, אולי עדיף שתחפשי התמחות אחרת. 2. עניין בזולת. אם סיפוריהם האישיים של אנשים מעניינים אותך אולי מתאים לך להיות פסיכיאטרית. אם לעומת זאת כשאדם מתחיל לספר לך את סיפור חייו את נהיית עייפה, עדיף שלא תבחרי בפסיכיאטריה, כי שם תשמעי הרבה סיפורי חיים ותצטרכי להיכנס לפרטים הקטנים. 3. אינטואיציה בריאה. אם יש לך תחושה אינטואיטיבית שאת מבינה איך "עובדים הגלגלים" במוחם של אנשים אחרים כשאת צופה בהם מתנהגים, (וגם קורה שאת צודקת) ייתכן שהמקצוע מתאים לך. אם לרוב אין לך מושג מאיפה הוא או היא "הביאו את היציאה הזו", יכול להיות שהמקצוע לא מתאים לך. זכרי שאינטואיציה קשה ללמוד. כמובן שצריך אמפתיה, חמלה ואהבה בסיסית לבני אדם, אבל זה דרוש באותה מידה בכל מקצועות הרפואה האחרים.

אבל קשה לי להאמין שאחרי הרבה שנות עבודה עם מצבים פסיכוטיים, הפסיכיאטר לא מאבד את הסבלנות. צריך בשביל זה ''עצבים מפלדה''.