עצה בנוגע לתשישות

שלום, אני בן 21, טבעוני. מעוניין לקבל את עצתך בנוגע לתשישות חמורה ממנה אני סובל זה מספר שנים, עוד קודם המעבר לתזונה טבעונית, המלווה בתסמינים קוגניטיביים ורגשיים משונים שאובחנו כדכאון, אך אין לי ספק כי אין זה אלא תיוג קל שאינו מצריך מחשבה מרובה. עליי לציין כי אני מתקשה בתיאור התחושות שאני חווה, אך אנסה כמיטב יכולתי: עד לאחרונה הייתה התשישות מוחלטת, והורגשה במהלך היום כולו. בימים חופשיים נהגתי להתעורר משינה תשוש ולא-רענן לחלוטין, וכך שכבתי במיטתי או בהיתי במסך מחשב במשך מספר שעות באפיסת כוחות, עד שעלה בידי לאסוף כוחות מינימליים לקום ולעזוב את החדר. לאחר מכן נאבקתי בעצמי לצחצח את שניי, או לטייל מחוץ לביתי זמן קצר. חשתי שאין לי חמצן, או הכח לדבר. תחושות אלה לוו באפתיה, ערפל מנטלי ואטיות כללית. כאשר ניסיתי לנגן בפסנתר, לא היה לי הכח להזדקף על גבי הספסל ולהניע את ידיי. גופי היה מכונה מקולקלת. לפני כשנתיים נתקלתי במידע בנושא מזון חי, ובהמשך לכך החלטתי להתנסות באכילת פירות בלבד עד לארוחת הצהריים. להפתעתי, חשתי בשינוי לראשונה זה שנים: הייתי נמרץ יותר, חי יותר, צלול יותר; התחלתי לזהות בן אנוש תחת שכבות הערפל והתשישות. השעות בהן אני צורך פירות הן אלה בהן אני פעיל, יוזם וחזק וגופי משרת אותי, בעוד שבהמשך היום אני נאבק לנשום וגופי מכביד עליי כמשקולת חסרת תועלת. כאשר אני צורך מזון מבושל לראשונה לאחר צריכת פירות בשעות הבוקר, גופי חווה מעין הלם ועייפות חמורה מכה בי. ההשפעה משתנה לטובה או לרעה בין יום אחד למשנהו, אך לעולם יביא אותי מזון מבושל לידי תשישות. אני חש חוסר חמצן של ממש. ייתכן כי ההמלצה הטבעית היא מעבר לתזונה חיה, אך לעת עתה אני תוהה למה גופי כה חלש, כדי תגובה כה חריפה למזון מבושל. אירוני בעיניי שאני חש חלוש כטבעוני, בהשוואה לאוכלי הכל האנרגטיים הסובבים אותי. כאמור, אשמח לעצתך. תודה.

שלום, אני לא משתמש מזון בטיפול, ואין לי מה להגיד לגבי משכתבת...

שלום, כפי שאתה עצמך כותב, גם אני עצמי לא מוצא את הקשר בין התופעות שתיארתי ותחום הפסיכיאטריה, אבל בפועל כל הדלתות נסגרות בפניי פרט לזו של הפסיכיאטר, אליו אני נשלח כל פעם מחדש. אצל מי הטעות?