התבודדות ואגרנות כפייתית אצל אמא

אני בן 30 , בעל חיי חברה מספקים, עבודה טובה וסה"כ מאושר בחיים. אמי בת 63 חיה לבדה בבית פרטי - היא אוספת חפצים מהרחוב, לא זורקת עיתונים, שקיות, פליירים ובעצם לא זורקת כלום... אני בא לבקר אבל פחות ופחות כי אני לא מסוגל להיות שם יותר מחצי שעה לצערי. בעבר ניסיתי לשנות את המצב, אינספור פעמים ניסיתי לדבר איתה ולהגיע למצב שהיא זורקת חפצים, אבל אין עם מי לדבר והיא מאד עקשנית. היא מאד חרדה מהעולם ומאנשים אחרים, היא לא לוקחת שום תרופות ובכלליות היא נגד תרופות וכימיקלים, היא מאד מתעניינת בתזונה ואכילה עד לרמה של הפרעה. אין בה שום רצון לשנות את המצב. אני מציע את העזרה שלי אבל היא מוכנה לקבל רק בתנאים שלה - שזה לא לזרוק שום דבר אלא רק להעביר ממקום למקום - לטענתה לכל חפץ יש מקום וחשיבות עבורה. זה לא פותר כלום כי הבלגן חוזר מאד מהר בגלל כמות החפצים העצומה. ניסיתי בעבר לעזור בתנאים שלה אבל זה מהר מאד מגיע לויכוח ואז אני הולך משם. איך אני מטפל בעניין מבלי להרגיש שאני טוחן מים ומרגיש שיש פגיעה בחיים האישיים שלי ? האם יש עזרה מקופת החולים ? איך לשכנע אותה שיש לה בעיה והיא זקוקה לעזרה ? אציין שאני בן יחיד ואין לי או לה שום קשר עם המשפחה שלה בגלל סכסוך משפטי ארוך שנים - כל ההתנהלות מולה מוטלת על הכתפיים שלי. תודה מראש

שלום אופיר. בהחלט קיימת בעיה שדורשת איבחון וטיפול נכון, אך לא ניתן לבצע שום התערבות אפילו לתובת אימה בלי הסכמתה. אתה חייב לשכנע אותה לפנות למרפאה...