זקוקה לרופא לסמוך עליו

שלום לך אני נאבקת בדיכאון וחרדה כבר שנים,יש הפוגות ושנים של הצלחות בחיים ויש נפילות.למודת טיפולים בשיחות ושנים על כדורים.משקיעה הרבה עבודה עצמית.מאחת שתמיד רופאים הצליחו בקלות להעמיד אותה על הרגליים ובשיתוף פעולה מלא שלי,פתאום אני מרגישה שאני נופלת בין הכיסאות בשנה האחרונה ולא מצליחה למצוא אף אחד שמבין אותי.התיסכול הוא גדול וההוצאות בהתאם,גם הייאוש ותחלופת הכדורים והתחושה שכל הזמן הולכים על כיוונים לא נכונים.בכל 12 שנות המאבק שלי,עברתי רק 3 אנטי דיכאוניים עד היום.בשלב מסויים החליטו להוסיף לי מייצבים,לא הבנתי למה,כי אף פעם לא סבלתי מאניה דיפרסיה או משהו כזה.אבל אודה,שהלמיקטל עזר לי מאוד ושלף אותי מדיכאון,מצד שני,נאלצתי להפסיק אותו לאחר שנה וחצי בגלל שגילו אצלי מחלת לופוס בעור.מאז האביסו אותי בשלל מייצבים שונים,שלא שינו דבר והדיכאון נישאר.או אז חשבו להלחיף אנטי דיכאוני.אבל גם זה לא עזר.ברקע עדיין סוג של מייצב.סובלת סתם תופעות לוואי,שיפור-אין כל כך.הקו האדום שלי-אנטי פסיכוטיים.אני יודעת שזו ההתלהבות של השנים האחרונות בפסיכיאטריה לדיכאון עמיד,אבל אף אחד לא שוקל את תופעות הלוואי העתידיות שלהם ולזה אני לא מוכנה.כשאני אומרת שאני לא רוצה את הסוג הזה,אני מרגישה איך גישתם של רופאים משתנה אלי,חוסר סבלנות,חוסר אמפתיה ו"זה מה יש".ובהס"כ...יש עוד כל כך הרבה סוגים של אנטי דיכאוניים שלא ניסיתי,אני מרגישה שמוותרים עלי בכזו קלות במקום לכבד את רצוני ולהמשיך להלחם לצידי.ואני אומרת לעצמי שאם אני הולכת לרופא באופן פרטי,ובוחרת בו לשים את את אמוני ואת עצמי ואת נפשי שזה דבר כל כך יקר ושביר ועדין,לא מישהו שבאופן שרירותי הגעתי אליו כי ככה יצא בקופ"ח.מהקצת קיצבת נכות שיש לי אני רוצה ובוחרת לתת לו כי אני מעריכה את המקצועיות שלו או שלה.האם אני מבקשת יותר מדי? האם משהו אצלי לא בסדר?

לאמילי שלום רב, את לא מבקשת יותר מדיי, מגיע לך יחס אמפתי ומכבד וטיפול מקצועי. לעיתים לוקח זמן למצוא את הרופא המתאים שאיתו תהיה "כימיה". בברכה, דר' י. בייטלמן