נטילת מינון יתר והתמודדות המשפחה

בתי בת ה17.5 נטלה מינון יתר של אלגוליזין . היא אושפזה להשגחה למשך 24 שעות ,מבחינה פיסית הכל עבר בשלום אולם מבחינה נפשית מאחר ומדובר בילדה "מושלמת"תלמידה טובה עוזרת לכל מי שסביבה בעלת נפש נדירה ומוצלחת בכל מה שהיא עושה המעשה היה כרעם ביום בהיר ללא כל סימנים מוקדמים .לאחר המקרה נעשתה תוקפנית כלפי בני המשפחה במיוחד איתנו ההורים ,שאני חייבת לציין מערכת היחסים היתה נהדרת פתוחה ומלאת חום ואהבה . אני אישית קשה לי מאוד לקבל את התוקפנות המילולית שכאילו יוצאת מילדה שאינה הילדה המוכרת שלנו. האם אנו צריכים להניח לה ולא לדבר על הנושא מס' ימים או להכריח אותה לשבת ולדבר איתנו. לגבי בעל מקצוע אני מבינה שנאלץ לחייב אותה למפגשים. היא כל הזמן טוענת שאנחנו לא מכירים אותה ולא אכפת לה מה אנו מרגישים (שזה הפוך לחלוטין מהמצב שהיה קיים במשך כל השנים) תמיד היתה פתיחות במיוחד אתי(אמא)שיחות ארוכות על החיים ועל חי החברה שלה. אני אישית ממש מרגישה חוסר אונים ובוכה כל היום . אם משהו עבר סיטואציה כזו והצליח לצאת ממנה אשמח לשמוע איך.

למיכל שלום רב, נראה שביתך עברה/עוברתתקופה קשה או משבר כלשהו. הייתי מציעה לך בעדינות להציע לה להיפגש עם פסיכולוג שעובד עם בני נוער. בברכה, דר' י. בייטלמן