שיבושים בניתוח לכריתת כיס המרה

שלום רב, אני בת 24, עברתי ניתוח לכריתת כיס מרה עקב גודש אבנים. הניתוח היה אמור להתבצע בשיטה לה פרסקופית אך עקב פגיעת המכשיר בכלי דם נוצר דימום שאילץ פתיחת בטן. הרופאים טוענים שהדימום נוצר היות שאני בעלת מבנה גוף רזה. האם אכן יש לכך קשר? אלו השלכות יכולות להיות לדבר?

איזה כלי דם נפגע? האם נזקקת למנות דם? דימום בעת החדרת הקרוקרים לבטן הינו סיבוך אפשרי, נכון שהוא יותר שכיח באנשים רזים.

במהלך הניתוח לא נזקקתי למנות דם. בהמשך, היות שההמוגלובין שלי ירד ל-7 טופלתי ע"י כדורי ברזל וסירבתי לקבל דם. הבנתי שבתחילת הלפרסקופיה נוצר דמם עקב פגיעת הטרוקר ברטרופריטוניאום, אך לא הייתה פגיעה באיברים/בכלי דם גדולים. חשוב לי לציין ששאלתי נובעת מסקרנות ומתסכול שנובע מהצלקת הבלתי צפויה, אך עם זאת אין בכוונתי לעשות בנושא משהו מעבר משום שאני יודעת שהרופאים עשו עבורי את המקסימום האפשרי לאורך כל התקופה המדוברת. אך רק כדי באמת לדעת, רציתי להבין מה הסבירות שדבר כזה יקרה בתנאים הנוכחיים. האם השכיחות של שיבושים מסוג זה גבוהה כשמדובר במבנה גוף כשלי? שאלה נוספת בנושא: לאחר הניתוח הייתי מאושפזת במשך שבוע ועדיין אני סובלת מנפיחות ברגליים ובבטן. אני מניחה שהנפיחות בבטן נובעת מהניפוח שבוצע בתחילת הניתוח, אך לגבי הרגליים לא נראה לי סביר ששבוע וחצי אחרי הניתוח עדיין תהייה נפיחות ניכרת שתגביל מבחינת תנועה. בגלל הנפיחות בוצע דופלר ורידי גפיים אך לא היה ממצא חריג. נאמר לי כי יתכן שהדבר נובע מחוסר חלבונים (ראיתי ששאלו אותך שאלה בנושא). מזה מספר ימים שתזונתי מבוססת על חלבונים בלבד אך המצב לא משתפר. אשמח מאוד לקבל את המלצתך בנושא.

ואיפה נותחת? איך את מרגישה עכשיו?