האם הומאופטיה עזרה למישהו?

דיון מתוך פורום  הומאופתיה

09/11/2009 | 20:05 | מאת: הלנה

אשמח לקבל תגובות מאנשים שמצבם הבריאותי השתפר בהרבה אחרי טיפול הומאופטי. אני בייאוש מרפואה קונבנציונלית ומחפשת דרך אחרת לטפל בבעיות שיש לי. החלטתי לפנות להומאופטיה קלאסית. אבל ככל שאני קוראת על מה מבוססים עיקרונות של הומאופטיה, על תרופות מדוללות עד כדי כך שמולקולה אחד מהחומר המטפל לא נשארת ,אני בספק יותר ויותר שזה עובד באמת. אני לא מאמינה באנרגית המיים ובזיכרון שלה. לפי הרושם שלי הומאופטיה זה סוג של פסיכולוגיה, ומחלות שמחמירות עקב מצב פסיכולוגי ונפשי קשה בהחלט ניתן לרפא לפחות חלקית בצורה כזאת. אבל מה עם מחלות שאין להם קשר למצב נפשי? יש הרבה כתבות נגד הומאופטיה וקראתי המון תגובות לכתבות האלו בתקווה למצוא אנשים שאמרו - כן הומאופטיה עזרה לי מאוד ,הכותב טועה. אבל 99% מהתגובות הם מהומאופטיים זועמים שאומרים - הומאופטיה כן עוזרת ורופאים קונבנציונלים לא מבינים בזה כלום. גם זה מעלה בי חשד. איפה כל אלה שהתרפאו עיי הומאופטיה? בנוסף כותבים כאן שצריך הרבה סבלנות, אולי שנה או אפילו יותר... אם כל ביקור אצל הומאופט עולה 500-300 ש"ח הבעיה היא לא סבלנות אלא דווקא כסף. האם באמת זה שווה ניסיון? זה עסק מאוד יקר ולכן אני מאוד רוצה להתיעץ עם אנשים שעברו טיפול הומאופטי ויכולים לספר על הרושם שלהם. המון תודה מראש

11/11/2009 | 08:47 | מאת: ליאת זינגר

ההומאופתיה עוזרת בוודאי הרעיון ההומיאופטי מתקיים כל העת בכל אירוע, אם איננו חיים בגסות וברעש ובתוך גירויים, שמקורם בפחד להסתכל על החיים כהווייתם. כאשר את מדברת עם אנשים או נמצאת בקרבתם, כל אחד מהם משפיע עלייך אחרת והדברים אינם מבוססים על תוכן הדברים שנאמרים בינכם או על ההירכייה החברתית והקשרים המשפחתיים. או אם תאזיני לשתי מקהלות המבצעות אותה יצירה מוסיקלית, תשמעי ותרגישי דברים שונים. אני מציינת זאת כדי להסביר שישנו מישור שבו אין חומר או תוכן, ואם מדייקים , מישור שיש בו מעט מהם. גם התרופה המהולה ביותר עדיין יש לה זיקה אל החומר אחרת היא הייתה רוח. כך שבעניין השאלה האם התרופות ההומיאופטיות הן דבר קיים ואמיתי או לא- זו תשובתי. הן דבר אמיתי ביותר אפילו יותר ממחשבה או חלום. הכוח של התרופה מקבל גוף פיסי בתוך המים או התווך האחר שבו היא מהולה ואת זה אנחנו מכניסים אל גופנו. התרופות מרפאות את מי שהן צריכות לרפא ואת מה שהן צריכות לרפא בו. בכך אין לי שום ספק. נדמה לי שניתן להתייחס אל התרופות ההומיאופטיות בתור דמות מעוררת השראה ואת הפעילות שלהן כמעשה חינוכי. וזה מה שמאפיין את האינדיבידואליות שלהן. כל אחת תתאים למצב מאוד ספציפי. אבל חשוב לזכור שהתרופה היא האמצעי. כשנמצאים בטיפול אצל הומיאופט טוב מרגישים שביחד איתו בונים את התמונה של התרופה- הוא יודע לתת לתמונה את השם המתאים בשפת שמות התרופות ההומיאופטיות. לפעמים זה לוקח זמן. אני יכולה לאמור רק מההתנסות האישית שלי, שתחושתי הייתה, כאשר קבלתי את התרופה הנכונה, שקבלתי משהו שכל החלקים שבי שהיו מנותקים או מרוחקים בגלל "המכות", הזעזועים (הגופניים והנפשיים, ההזנחה, ההכחשות וההתעלמות מהם, כפי שקורה לעיתים כשאנחנו נותנים לקשיי החיים להשפיע עלינו, כל אלה באים ומתקבצים. אני עונה לך באריכות מתוך הרגשת "המציל נפש אחת מישראל". נסי- תלכי, מה אכפת לך? או שתרוויחי ובגדול או שלא תפסידי כלום חוץ מכסף. אינני נכנסת לכיסו של איש וידוע לי היטב שזה שיקול חשוב (אבל זה שיקול ששייך לתחום הקשר בין הגוף לנפש) ואני סבורה שמי שאוהב את עצמו ומכבד את חייו, צריך להכניס את העיקרון ההומיאופי אליהם. הרעיון של "דומה מרפא את הדומה" יכול להיאמר גם ב "ואהבת לרעך כמוך"- תאהב את האדם שדןמה לך- את התרופה שתרפא אותך. בכל מקרה, ספקות וחשדנות, ובמיוחד כאשר זה בא בגל של עדר- הרבה אנשים עכשיו תוקפים משהו- אולי הם צודקים אולי לא, מספרם הרב אולי מעיד על משהו ועוד מחשבות מהסוג הזה הן מחשבות מהסוג שגורם לנתק ולבלבול בין בני אדם ובין האדם ועצמו. אינני יודעת אם מותר לציין כאן שמות, אבל אני מכירה את עירית פרידמן כהומיאופטית שעוזרת בכך שהיא מאתרת את התרופה שעוזרת ורק עליה אני יכולה להמליץ בלב שלם בברכה ואיחולי בריאות ושמחה ליאת

11/11/2009 | 08:48 | מאת: ליאת זינגר

ההומאופתיה עוזרת בוודאי הרעיון ההומיאופטי מתקיים כל העת בכל אירוע, אם איננו חיים בגסות וברעש ובתוך גירויים, שמקורם בפחד להסתכל על החיים כהווייתם. כאשר את מדברת עם אנשים או נמצאת בקרבתם, כל אחד מהם משפיע עלייך אחרת והדברים אינם מבוססים על תוכן הדברים שנאמרים בינכם או על ההירכייה החברתית והקשרים המשפחתיים. או אם תאזיני לשתי מקהלות המבצעות אותה יצירה מוסיקלית, תשמעי ותרגישי דברים שונים. אני מציינת זאת כדי להסביר שישנו מישור שבו אין חומר או תוכן, ואם מדייקים , מישור שיש בו מעט מהם. גם התרופה המהולה ביותר עדיין יש לה זיקה אל החומר אחרת היא הייתה רוח. כך שבעניין השאלה האם התרופות ההומיאופטיות הן דבר קיים ואמיתי או לא- זו תשובתי. הן דבר אמיתי ביותר אפילו יותר ממחשבה או חלום. הכוח של התרופה מקבל גוף פיסי בתוך המים או התווך האחר שבו היא מהולה ואת זה אנחנו מכניסים אל גופנו. התרופות מרפאות את מי שהן צריכות לרפא ואת מה שהן צריכות לרפא בו. בכך אין לי שום ספק. נדמה לי שניתן להתייחס אל התרופות ההומיאופטיות בתור דמות מעוררת השראה ואת הפעילות שלהן כמעשה חינוכי. וזה מה שמאפיין את האינדיבידואליות שלהן. כל אחת תתאים למצב מאוד ספציפי. אבל חשוב לזכור שהתרופה היא האמצעי. כשנמצאים בטיפול אצל הומיאופט טוב מרגישים שביחד איתו בונים את התמונה של התרופה- הוא יודע לתת לתמונה את השם המתאים בשפת שמות התרופות ההומיאופטיות. לפעמים זה לוקח זמן. אני יכולה לאמור רק מההתנסות האישית שלי, שתחושתי הייתה, כאשר קבלתי את התרופה הנכונה, שקבלתי משהו שכל החלקים שבי שהיו מנותקים או מרוחקים בגלל "המכות", הזעזועים (הגופניים והנפשיים, ההזנחה, ההכחשות וההתעלמות מהם, כפי שקורה לעיתים כשאנחנו נותנים לקשיי החיים להשפיע עלינו, כל אלה באים ומתקבצים. אני עונה לך באריכות מתוך הרגשת "המציל נפש אחת מישראל". נסי- תלכי, מה אכפת לך? או שתרוויחי ובגדול או שלא תפסידי כלום חוץ מכסף. אינני נכנסת לכיסו של איש וידוע לי היטב שזה שיקול חשוב (אבל זה שיקול ששייך לתחום הקשר בין הגוף לנפש) ואני סבורה שמי שאוהב את עצמו ומכבד את חייו, צריך להכניס את העיקרון ההומיאופי אליהם. הרעיון של "דומה מרפא את הדומה" יכול להיאמר גם ב "ואהבת לרעך כמוך"- תאהב את האדם שדןמה לך- את התרופה שתרפא אותך. בכל מקרה, ספקות וחשדנות, ובמיוחד כאשר זה בא בגל של עדר- הרבה אנשים עכשיו תוקפים משהו- אולי הם צודקים אולי לא, מספרם הרב אולי מעיד על משהו ועוד מחשבות מהסוג הזה הן מחשבות מהסוג שגורם לנתק ולבלבול בין בני אדם ובין האדם ועצמו. אינני יודעת אם מותר לציין כאן שמות, אבל אני מכירה את עירית פרידמן כהומיאופטית שעוזרת בכך שהיא מאתרת את התרופה שעוזרת ורק עליה אני יכולה להמליץ בלב שלם בברכה ואיחולי בריאות ושמחה ליאת

11/11/2009 | 11:22 | מאת: בהחלט כן

שלום הלנה, אני לא מטפלת אלא מטופלת בהומיאופתיה כבר הרבה שנים. לא נעזרתי בהומיאופתיה לטיפול בבעיות נפשיות אלא פיזיות. לדוגמה: במשך תקופה ארוכה היה לי מחזור לא סדיר - תקופות של חושדים בלי כלום. הלכתי לרופא ההומיאופת שלי, קיבלתי תרופה, ותוך שבוע גם מחזור! מקריות? לא נראה לי. וזו רק דומה אחת. רפואה הומיאופתית עזרה לי להתגבר על נזלות, שיעולים כרוניים ועוד בעיות. למעשה, השיעולים הכרוניים תקפו אותי כשהייתי ילדה כבת שלוש בלבד והוריי לקחו אותי להומיאופת כבר אז, כך שאי אפשר אפילו לומר שמה שפעל זה אפקט פלצבו, כי בגיל הזה לא ידעתי כלום על כלום... לגבי הכסף: פגישה ראשונה עם הומיאופת אכן עולה הרבה אבל כל פגישה נוספת (פולואו-אפ) עולה (לפחות אצל כל הרופאים שראיתי עד היום) מחצית מהסכום הראשוני. מה גם שלא הולכים לפולואו-אפ כל יומיים. יש לי תקופות של חודשים ארוכים שאין לי צורך בזב אז אני פשוט לא הולכת. הומיאופתים ממליצים בדר"כ ללכת פעם בחודש עד שלושה (אם אני לא טועה), אבל אם את מרגישה נפלא אף אחד לא יכריח אותך ללכת יותר. ובטווח הארוך - זה חסכוני כי זה עובד וזה חוסך שאר תרופות וטיפולים אצל רופאים קונוונציונליים שמטפלים לנו בסימפטומים אך לא בנו כאדם שלם ולא מגיעים לשורש הבעייה. בהצלחה!

11/11/2009 | 22:15 | מאת: יעל

שלום הלנה, אני ובני משפחתי מטופלים בהומאופתיה מזה שלוש שנים. הבת הבכורה שלי התחילה מגיל חצי שנה לקבל רמדי, ועם הזמן התרופה שונתה עקב שינויים אצל הילדה, כדי להיות יותר מדויקת. אני נותנת לה את הרמדי בכל פעם שנראה שהיא עומדת להיות חולה, או לפני אירועים מאתגרים כמו תחילת גן, ותמיד יש השפעה חיובית. המחלות עוברות אצלה יותר קל ומהר (טפו טפו טפו, ליתר ביטחון...), והיא הצליחה להתגבר על פחדים שהיו לה בעבר, וממשיכה להתמודד נפלא עם האתגרים שלה. אני עצמי גם מטופלת ע"י רמדי שהותאמה לי ולבן שלי (תינוק) יחד. גם אצלי התרופה עוזרת לעבור מהר הצטננויות, ואצלי גם עזרה במניעת כאבי בטן לא מוסברים שתקפו אותי מידי פעם. מלבד האפקט הפיזי של ההומאופתיה, יש גם בונוס רגשי, או אנרגטי. אצלי זה בא לידי ביטוי בתחושה של פתיחות חברתית רבה יותר, קלילות, יוזמה, יכולת התמודדות עם לחץ ןקשיים, ומצב רוח באופן כללי. אני מצטרפת לממליצים. יעל

מנהלי פורום הומאופתיה