סיפור של נסיון אישי יתרון הקלאסי על המודרני

בעקבות כתבתו של אלישוע, אני רוצה לחזק את דבריו של אלישוע ולספר איך אני באופן אישי נכוותי מהומואופתיה מודרנית ואיך ההומואופתיה הקלאסית שינתה את חיינו. לפני כ- 5 שנים, בתנו בת השנה פיתחה אסתמה קשה. אנחנו היינו מטופלים אצל רופא ילדים שהוא גם הומואופט מודרני. מסכת הטיפולים הקונבציונאליים וההומואופטיה המודרנית לא עזרה והמצב הלך והתדרדר. בשלב מסויים הציע לי ההומואופט לנסות את מזלי בקופת חולים מושלמת אצל הומואופט אחר. הגעתי לעוד הומואופט מודרני והתוצאה הייתה קטאסטרופה. הילדה הדרדרה מאוד עד שאחרי שבוע הפסקתי על דעת עצמי את הטיפול ההומואופטי, היא פיתחה דלקת ריאות ולילות שלמים של קוצר נשימה. בשלב זה פגשתי הומואופט קלאסי, קראו לו אלישוע... הגעתי לפגישה עמו במצב של יאוש טוטאלי, אחרי פגישה ארוכה הוא שלח אותי לקחת רמדי, הגעתי הביתה, נתתי לילדה את הרמדי, אני לא אשכח את היום הזה, אלישוע אמר לחזור בעוד שבועיים, להמשך טיפול, אבל לא היה צורך לחזור, באורך פלא, נס, נפרדנו ביום ההוא משנה של סיוטים וסבל רב, ומאז ועד היום אנחנו בריאים עם אלישוע, בחורף, בקיץ בסתו ובאביב.... במשברים וברגעים הקשים ההומואופטיה הקלאסית שינתה את חיינו. ולכן לכל מי שמשמיץ את ההומואופטיה הקלאסית, אני וחבריי שנהנים משיפור באיכות החיים מאז שהכנסנו את ההומואופטיה הקלאסית לחיינו, שידעו שהם עושים מעשה עוולה לכל האנשים שיכולים אף הם להינות ממה שאנחנו כבר הרווחנו. ובגלל הכפשות אלו ואחרות הם לא מגיעים לטיפול שישנה את חייהם.

ברור לכולנו שהנושא החשוב הוא לא האישי אלא העקרוני. לבטח לכל אחד מכם יש מטופלים שחושבים ומרגישים כמו האישה היקרה הזו. אל תהססו לספר להם על הפורום ובררו אם ברצונם לספר בכמה מילים את סיפורם, כדי שגם אחרים ידעו את מה שכולנו יודעים מזמן. בואו וננוע ונתרום את חלקנו הצנוע לטובת משלח ידינו האהוב ( דינמיקה = די נמק ) ברכות ושפע מכל טוב.

כמה שאני יודע שהדבר יכול להיות נכון, קשה מאד לטפל בילד שעבר הומאופתיה מודרנית (ובמקרה המסופר כפול שניים...). לעתים המצב מטושטש עד כדי כך שצריך כמה וכמה נסיונות להשיב את האדם, גדול כקטן, למצב שניתן לראות משהו כגון סימילימום, היינו התרופה המתאימה, לוקח הרבה זמן לנקות מהבלבול הדינמי שנעשה. אני אוהב סיפורי הצלחה, ויש בלי סוף סיפוריה הצלחה בהומאופתיה קלאסית - ארוכי טווח, שאנחנו עושים, אני מוצא טעם לפגם בהזכרת שמות, שנראה לי כאן שהוא יוזמה משותפת פציינט-מטפל, ופוגע גם במטפל וחבל