פחדים- תגובה לתשובתך

רמי שלום תודה לך על תשובתך המהירה בנושא פחדיה או חרדותיה של בתי בת השש, אשר סוכרתית מגיל שנתיים. בתשובתך יעצת לי לגשת לבדיקה ביוכימית לשם בדיקת רמת הסירוטונין. אנא ציין בפניי היכן מתבצעת בדיקה שכזאת, כי רופא הילדים של בתי אינו יודע. האם בדיקה זו היא חודרנית?(נוזל עמוד השדרה) כמו כן, האם יעוץ פסיכולוגי עבור בתי יכול בעצם "לשחרר" את חרדותיה של בתי, אשר פרט לשעות הערב, מתפקדת יפה מאוד. ברצוני להזכירך, כי היא התחילה בטיפול תרופתי הומיאופתי, וחוץ מחלומות מוזרים, טרם נראות תוצאות בשטח. בתודה, נועה

שלום רב מדברייך אני מבין כי נעשה ברור בעניין ברור אפשרי לבחינת רמת הסרוטונין של בתך בעניין חרדותיה . באם אכן כך נעשה ובדיקה שכזו אינה ידועה לרופא הילדים אשר הוא הערוץ הראשי לבדיקה מאין זו, קרוב לודאי שהבדיקה לא מוכרת לו בחריגותה , או אינה קיימת ושכיחה בסל הבדיקות. כמצב נתון זהו המצב . באלמינציה למצב בו שרויה בתך, ניתן לראות כטיפול תרופתי המעלה את רמת הסרוטונין והבתבססות על מבחן התוצאה ,בכל מקרה רופא הילדים מהווה את המיר למהלך הטיפולי הזה. דבר נוסף בהתייחס לחלומות של בתך. מה היתה האינדקציה שלך לקביעה כי החלומות מוזרים ? ספרי לי במידגם משקף כמה חלומות שכאלה בכדי לומר כי היו אלה חלומות מוזרים. על פניו הדבר לא הגיוני אך מוכר לי מהעבר הרחוק ההומאופטי, כמתייחס לתרופה pulsatilla כאפשרות לתגובה מאין זו. האם בתך קבלה את התרופה הנ"ל ? חשוב לבצע תחקור אישי בתוככי המשפחה - באם יש ספור משפחתי של תסמונת של חרדה ,למי מבני המשפחה הקרובה או הרחוקה במעגלים שונים, שישפוך אור על המקרה,בצד ברור יסודי בקרבכים בדבר ארוע תרחישי , בו לילדה נגרמה חוויה טראומטית הקשורה בלוח הזמנים של לפנות ערב, בו רמת חרדתה עולה. אשמח עוד לסייע לך בניתוב דרכי הפענוח של המקרה הזה כמידת יכולתי. רמי מור

רמי שלום! בהמשך לשאלתך, אוסיף מספר פרטים: בתי מקבלת את התרופה ההומאופטית מזה כשבוע וחצי. איני יודעת מה נרקח עבורה, אך ישבתי מול חברתי, כשספר ההומאופטיה פתוח לפנינו, וציינתי בפניה את הפרופיל של בתי בכדי שתוכל לרקוח עבורה תרופה מתאימה, וכך אמרתי: ילדה שחוששת מדברים כגון: מוות, זיקנה, קהל, וכו. כמו כן תיארתי בפניה את החרדות שצצות לקראת ערב: היא אינה מדברת על משהו ספציפי, כי אם מדברת על "הנה זה קורה לי שוב". בשעות אחר הצהריים היא שואלת:"אמא כבר ערב"? וכשאני עונה לה שכן תגובתה היא:"איך אני ארדם? ואם אני לא אצליח להרדם"? ואז אנחנו עולות למיטה(עם אחיה בן השנתיים) ותמיד אותו פזמון:"על מה את חושבת? איך נרדמים"? אני עונה לה שתחשוב על בית הספר, על חברות וכו, וכשאני אומרת לה שלא תחשוב על כלום, אז היא לא מקבלת את זה כדבר אפשרי. אני מנסה לחשוב מה היה לפני. עברנו לדירתנו לפני כחודשיים. בדירה הקודמת היא תמיד עלתה למיטה לבדה ונרדמה. היום הדברים התהפכו, והיא עברה איזושהי רגרסיה. אני יודעת שהכל התחיל ערב אחד לפני כחודש וחצי(בחופש הגדול) היא ראתה בטלויזיה את אסתי המכוערת ונבהלה כהוגן. באותו ערב, בעשר בלילה, לפני שנרדמה, היא קמה לפתע השפתיים רועדות לה, מבולבלת, רצה בבית ואומרת הלב שלי דופק חזק, אני לא יכולה, אמא קחי אותי לשניידר. וכך היה. היינו בטוחים שמדובר בהיפוגליקמיה, אך רמת הסוכר בדמה היתה תקינה. בניידר בוצע אקו- לב והכל היה תקין. ומאז אותו ערב, התחיל הסיפור של:"זה קורה לי שוב", "ואם אני לא ארדם"? וכו. בוקר אחד היא צפתה בטלויזיה בסרט מצוייר, וכנראה שאחת הדמויות בלעה משהו גדול, וזה נראה לה לא הגיוני והיא פשוט שוב נכנסה להיסטריה. פינוקיו למשל- זאת דמות שגורמת לה להיסטריה מגיל שלוש בערך עד היום. אני יודעת שהטלויזיה היא רק קטליזטור לחרדה עמוקה שטבועה בה, אולי אותה חרדה שגרמה לפרוץ הסכרת. יש דמות נוספת ברחובות עירנו שמלחיצה אותה- אדם עם כיסא גלגלים שצועק. היא מאוד חוששת להתקרב לאזור בו ראינו אותו לראשונה. ועוד ועוד ועוד. בתי לא מסתדרת עם הלא הגיוני.זאת הרגשתי. אני מרגישה שאסור לי לחשוף אותה לרוע וללא נורמלי. כאילו שלא תוכל לעמוד בזה, אבל מה לעשות וזה העולם. לשאלתך לגבי החלומות- היה חלום לפני יומיים- היא קמה באמצע הלילה ואמרה שהיא חלמה שנמר נשך אותה, והצביעה על הברך. רגעתי אותה והיא חזרה לישון. מה שמלחיץ אותי יותר מכל זה כשאני רואה את התגובות הפיזיות שלה- היא פתאום אומרת שהיא לא יכולה לפהק, או שיש לה משהו בגרון והיא לא יכולה לבלוע, אז אני חסרת אונים ואיני יודעת מה לעשות. איני יודעת איזו תרופה ספציפית נרקחה עבור בתי, אך אוכל לברר. לגבי אירוע טראומטי במשפחה- לא היה אחד שכזה. אך אני עצמי ידועה כלחוצה, כמגוננת, כפוחדת וכו. אך מעולם לא היו לי חרדות שכאלה- אני פוחדת מחושך, מאנסים וכו, אך אני אוהבת קהל, תשומת לב, יש לי בטחון.בעבר נטלתי רסיטל בשל דכדוך , אך לא בשל חרדות קיצוניות. דבר נוסף- רופא הילדים הפנה אותנו לטיפול פסיכולוגי, וכמו כן טען שאינו בטוח לגבי השימוש בתרופה הומאופטית לילדה סוכרתית. אודה לך על התיחסותך, נועה.