חיסונים ואטופיק דרמטיטיס
דיון מתוך פורום הומאופתיה
ידוע שהומאופטים לא ממש מחבבים את החיסונים בלשון המעטה. האם ידוע הקשר בין חיסונים לאטופיק דרמטיטיס.
השאלה הזו - פנים רבות לה - והיבטים שונים גלויים - ועלומים ,אלו שלא נודעו. אנסה במעט שאפשר להתמקד בהיבטים החשובים באמת של החיסון,ובמידת השפעתו התיאורטית על אטופיק דרמטיטיס בעיקר משום התהיות הרבות העולות מהתעניינות הקוראים ובעיקר החולים. מונחי יסוד : אנטיגן - חומר זר החודר לגוף ויוצר תגובה חיסונית נוגדנית כנגדו . נוגדן - אימונוגלובין / חלבון הנוצר ע"י תאי מערכת החיסון כנגד אנטיגן (חומר זר ) אשר חדר לגוף. אם בשנות ההשמונים היו חיסונים ל - 4 מחלות בלבד: פוליו, דיפטריה, טטנוס ושעלת, הרי היום ילדים אמורים לקבל 20 חיסונים שונים כנגד 11 מחלות: פוליו, דיפטריה, שעלת, טטנוס, חצבת, חזרת, אדמת, הפטיטיס B, בישראל גם הפטיטיס A, המופילוס, פנמוקוקוס ואבעבועות . האם אין סיכון במתן "כל כך הרבה חיסונים"? זוהי למעשה השאלה החוזרת ונשאלת, כאשר החשש הוא, שמא החיסונים עלולים לפגוע במערכת החיסונית (האימונית) של הגוף. מדוע? כל חיסון בסופו של דבר הוא הכנסת אנטיגן (חומר המביא ליצירת נוגדנים נגדו) זר לגוף. ריבוי אנטיגנים זרים, האם קיים סיכוי ולוא תיאורטי בדבר מעורבות החיסונים בהתפרצות האטופיק דרמטיטיס ? התשובה היא כן רבתי - שהרי החיסון מהווה אנטיגן וכנגדו נוצרו נוגדנים ( זוהי המטרה במקור ) ואותם נוגדנים הפכו כמו חרב פיפיות ללוחמים בגוף עצמו מעבר לחסינות שהעניקו. ללוחמה עצמית של מערכת החיסון כנגד אבריה גוף שלה קוראים " מחלות אוטואימוניות " . אטופיק דרמטיטיס היא מחלה בקטגוריה האטופית אוטואימונית. האם אפשר לחיות בלא מתן חיסונים ? תשובה : לא ! כל אחר יסיק מהאמור לעי"ל את המסקנות שבאיזון הכולל בין תועלת מול סיכון. ברפואה כמו ברפואה אין אמת אחת ! רמי מור
בני קיבל את המחלה "אסמה של העור" לאחר שחוסן, כיום הוא בטיפול הומפאטי, אך אין שיפור במצבו. הילד מגרד עד סוב דם את אזור הרגליים. ניסיתי אלפי משחות באלפי שקלים, אך כלום לא עוזר. האם יש עוד דרכים?
מנהלי פורום הומאופתיה
