אנמיה המוליטית - קומבס חיובי - טרומבוציטופניה (אוו

שלום אני בן 42. בשנת 92 בגיל 29 התעוררתי בבוקר כולי צהוב, אובחנה אצלי אנמיה המוליטית קומבס חיובי. ההמוגלובין ירד ל - 5 והטרומבוצים היו 2000 טופלתי בסטרואידים (פרדניזון) ובאימוראן במינונים שונים. בשנת 93 עברתי כריתת טחול ובשנת 95 טופלתי בסנדו גלובולין ובשנת 98 עברתי כריתת שני טחולונים אקססוריים. עד היום אני מקבל סטרואידים ללא הפסקה היות ופעם יורד לי ההמוגלובין ופעם יורדים הטרומבוציטים. איך אפשר לפתור את הבעייה והאם נתקלת במקרים דומים לשלי או האם אפשר להפנות אותי למישהו שאתה מכיר יש לציין שאני מטופל מדי חודש במחלקה ההמטולוגית בב"יח איכילוב אודה על תשובתך בברכה דוד.

שלום רב דוד דברי מבוא : ההתנגדות לנטילת תרופות אינה דבר בלתי מובן גם שמדובר במחלות אוטואימוניות מסכנות חיים המטילות מועקה והתשה ככל שנוקף הזמן ונטילת התרופה נמשכת - כך גוברת ההתנגדות לנטילתה ,כאילו בשני ערוצים סותרים. לעיתים הפחד הוא סמוי וחבוי בתוככי החולה המתמודד עימו בהתאם לאישיותו ודפוסי תגובתו, ולעיתים ההתנגדות לתרופות היא במישור הגלוי האומר זאת במפורש " לא רוצה תרופות ......" אני נתקל בתופעה בעיקר במגע עם חולים המגיעים אליי בעת נטילה מאסיבית של אנטי היסתמינים וסטירואידים במחלת האורטיקריה הכרונית ולמרות סבלם הרב הם שונאים את התרופות. תהיתי לא אחת על הפרדוקס הזה, כיצד יתכן לשנוא את התרופה שהיא בעצם מצילת החיים במקרה אלו - כך הוא המקרה של דוד. לגופו של עניין : הדחף להפרד מסטירואידים מובן לי והוא ביסוד בקשתך לעזרה. מבין השיטין עולה כ-ע-ס רב על הטיפול בסטירואידים המלווים אותך מעל 10 שנים. אך ראוי כי תדע כי ספק רב אם בלוטת ה א ד ר נ ל של עוד פעילה ??? 10 שנות נטילה מסיבית של סטירואידים גורמים מן הסתם להפסקת פעילותה ולנטרולה. לא כך הדבר במקרים של נטילה קצרת מועד של סטירואידים בהן הבלוטה לא נפגעת באופן בלתי הפיך. לאן תלך ? איזה תרופה הומאופטית או צמחית או אחרת תעשה את העבודה. אילו היתה כזו הייתי מספק לך אותה מהיום להיום כדרכי. ברשותך ,האם אנחנו מכירים ? הסיפור הזה מוכר לי בהקשר של מטופל (ילד ) הנמצא בטיפולי בבעיה אחרת. בהצלחה ורפואה שלימה לעתיד טוב יותר רמי מור