ADD

בשנה השלישית ללימודי במכללה, גיליתי (לאחר אבחון) שאני סובלת מ ADD שזה תסמונת החסך בקשב שאינה מלווית בהיפראקטיביות כלפי חוץ. ההיפראקטיביות אצלי באה לידי ביטוי במוח בלבד, ולכן איני מסוגלת להקשיב וטווח הקשב שלי קצר מאוד. המענה שהרפואה הקונבנציונלית נותנת היא טיפול בריטלין. אני ממש לא מעוניינת ליטול את הכדורים משום שאם הגעתי למה שאני היום בזכות עצמי, אני יכולה להסתדר גם בלי זה. אך רציתי לדעת האם להומאופאתיה יש מענה לטיפול? ואם כן, איזה סוג טיפול? לטווח המיידי, הרגעי כשל הריטלין או לטווח ארוך, ממושך? תודה

ללוטם שלום ההומיאופתיה בהיותה הוליסטית בראייתה מסייעת לגוף להתגבר ולתקן "קילקולים" ולהחזיר את האיזון הכל כך חשוב לפעילותו התקינה של האדם כמכלול-גוף ונפש. המלצתי לשלב עם הטיפול ההומיאופתי טיפול בביופידבק. באשר למהירות הריפוי ,כל מקרה ואדם לגופו אין "זבנג וגמרנו". באיחולי בריאות טובה

רועי, לא התכוונתי למהירות הריפוי, אלא לטווח הזמן של תוצאות הריפוי. (הריטלין, למשל, מסייע לארבע השעות מרגע נטילתו ולא יותר!)