א ו ר נ ה:ניקוי גוף חולי סכרת תגובה (דף 89)

,רקיה ירנה הלא םיסמועש תעדוי ינא ןויסינמ ,לודג דאמ סמועב ינא תיחכונה הפוקתבש אצי והשכיא היהי אל הזש תעדוי ינא) בורקב יד האירקל תונפתהל לכואש הווקמ ינא ,רהמ יד םימלענ .בורקב ינממ עמשתש יתחטבה לע תרזוח בוש ,(ופוס תארקל ילוא ,הזה עובשב הנרוא ,בוט לכ טרם הגבת לדפים שהעברתי לך, מבקש את תגובתך בעמוד זה תודה מראש .

הנרי היקר לאהצלחתי לקרואחלק מהודעתך משום מה. בכל אופן אני שולחת כמה מילים. הספקתי לקרוא חלק מהחומר ששלחת אלי. אני מצטערת על העיכוב, הייתי בעומס גדול שעכשיו קצת פחת. אני מתכוונת להמשיך ולקרוא בקרוב. אני מאמינה שצום הוא דבר מצויין למרות שאישית לצערי עדיין אין לי ניסיון בתחום. אני מאמינה ששיקום המיעיים הוא רעיון טוב . כל הבעייות של הצטברות רעלים בגלל פעילות מיעיים לא טובות מוכרות לי וזה נשמע נכון לתקן נזק שנעשה בעבר ולהתחיל מחדש. הרעיון שלמעשה אנחנו מורעלים בגלל מזון שהרס את המעי ואיפשר הרעלה חוזרת ונשנית שמשפיעה על המוח והרגשות וכל מערכת בגוף הוא רעיון מעניין. לכאורה הוא עומד בניגוד למחשבה ההומיאופטית שמחלות ומצוקות מקורן בקלקול נפשי ורוחני, אבל בעצם אין כאן סתירה, מאחר וקלקול רוחני ונפשי מאפשר את ההרס המצטבר במעי. כלומר אילו היינו בריאים יותר רוחנית, לא היינו יוצרים וקונים ומכניסים לתוכנו מאכלים שמזיקים לבריאותינו. הינמאן, אבי ההומיאופטיה, גם הוא כתב על הצורך בתזונה נכונה ו"חיים בריאים" כך שבאמת אין ניגוד. הנקודה היא שצום וניקוי יכולים לתקן נזק של שנים אבל לא להגיע לעומק של הקלקול הנפשי ולכן, יש להניח שהמצב בעתיד יחזור לקדמותו , גם אחרי ניקויים, כי לא השתנה דבר ביכולתינו להבחין ביון טוב ורע או בין מועיל ומזיק. אחרי הצום אנחנו עדיין באותה רמה רוחנית. כלומר כל אותם פרזיטים שהמאמר מזכיר – אנחנו מאפשרים להם לחיות בתוכנו. בכל אופן זו מחשבה ראשונית, אכתוב עוד אם יהיו לי מסקנות שונות אחרי קריאה נוספת. כל טוב, אורנה, הומיאופטית קלאסית RC HOM